דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ג · ז
ביש"ש פ"ב דחולין פסק דהא דמכשירין בזרק סכין דוקא בסתמא דסתמי' לשחיטה עומד והו"ל ככיון לשחוט אבל אם כיון בפירוש להיפוך לעשות בנחירה ל"ה שחיטה ובתב"ש הביא ראי' מתוס' חולין ל"א ע"א ד"ה עון כרת דנאנסה עדיף מטבל לחולין ובאמת שהתוס' כ"כ רק להס"ד דהש"ס אבל למסקנא דטעמא דנאנסה וטבלה משום דלחולין אצ"כ בעכצ"ל דס"ל להש"ס דאין לחלק בזה כלל ותדע מדפריך טעמא דנפלה הא הפילה כשרה וק' דלמא נקט נפלה לרבותא דאע"ג דדמי לנאנסה אפ"ה פסולה משום דבעי כח גברא ובע"כ דאין חילוק ובזה י"ל קו' הרא"י בהא דפריך ומנא תימרא אמאי לא מייתי ממתני' דבשחיטת חולין אצ"כ וכדפריך לקמן ע"ד ר' יוחנן ולפמ"ש א"ש דהכא הרי בעי למידק דלא כטעמי' דרבא דמחלק בין נאנסה או לא א"כ לא הו"מ להוכיח ממתני' דלהס"ד באמת י"ל דבמתני' גם הפילה פסול אבל לר' יוחנן דס"ל אף לביתה לא טהרה ולא ס"ל לחלק בין נאנסה או לא פריך שפיר ומה שהקשה בשפ"ד מהא דכותי שוחט ואעע"ג יעוין בס' עצ"ל מ"ש מד' מהרש"א שם בזה וע' בס' מלה"ר אות מצ"כ מ"ש באורך בזה ע"ד היש"ש הנ"ל וע' ס' רביד הזהב מ"ש ואי' מהש"ס דחולין דפריך בהא דנדה שנאנסה וטבלה טהורה ה"ד אי דאנסה חבירתה ואטבלה כונה דחבירתה כונה מעלייתא וכו' וק' דלמא מיירי בכיונה בפי' להיפוך ובע"כ כדעת רש"ל וע' רא"י שם שהקשה ג"כ די"ל דבעלת דעת ומכונת להיפוך גרע טפי וכהא דעכו"ם אדעתא דנפשי' עביד וע' תשו' רדב"ז ח"א סי' ל"ד דס"ל דגם בכה"ג מהני כונת חבירתה א"כ אין ראי' ובס' עצ"ל הביא מהתוס' חולין י"ב ע"ב ד"ה קטן מוכח דגם בקדשים א"צ כונה דבסתמא נמי כשר ובלבד שלא יכוין להיפוך ומוכח דלא כרש"ל אבל י"ל דדוקא לענין כונה לשמה אבל עכ"פ כונת זביחה או חתיכה צריך להיות בקדשים וע' בשו"ת טטו"ד מ"ג סי' נ"ב שנשאל מהא דנשחטה בהמה אחרת עם הפרה דלפמ"ש תב"ש בטעמו של רש"ל דהא דבחולין אצ"כ משום דבהמת חולין סתמא קאי לשחיטה א"כ הרי בכה"ג דתיפסל פרה לא קיימא בהמת חולין סתמא לשחיטה ותיכשר פרה ושל חולין תיפסל ועי"ש מ"ש בזה ומה שהקשה שם מהא דבהמה בחיי' עומדת לג"ד לק"מ דמ"מ כשחותכין סימנים סתמא לשחיטה כדין עומדת וגוף ס' רש"ל מצינו בהא דמאצ"כ דלשי' רשב"ם שהביא בר"י סופ"ק דברכות ותוס' סוכה ל"ט היכי דכיון בפי' שלא לשמה לכ"ע ל"מ וע' תשו' ב"ש חא"ח סי' ט"ו באורך בזה וע' מג"א סי' קנ"ח סקי"ב דמוכח דס"ל דאין לחלק בזה לענין כונה לנט"י וע' בפ"י גיטין מ"ה ע"ב ד"ה דתני ר"ח וכו' שכ' דכיון דלא בעינן לשמה גם מחשבת עכו"ם לא פסלה דדברים שבלב אינם דברים ואין מחשבה מוציא מידי מעשה ולפ"ז נראה דה"ל בנ"ד לשי' רש"ל בעי' דוקא שיוציא בשפתיו וכמו שצידד בשפ"ד כאן: