דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ג · ג
בשמ"ח ס"ג פסק דאם זרק סכין למעלה ואחר שעלתה ירדה למטה ובירידתה שחטה פסול דירידה לאו כחו הוי אבל בנפלה לצדדין כשר דכחו הוי כדמוכח בסנהדרין ע"ז ע"ב דנהי דכח כחוש הוי מ"מ חייב וה"נ שחיטתו כשרה ולענ"ד יש לדון בזה מהא דכתבו התוס' שבת צ"ט ע"ב ד"ה או דלמא וכו' ומפרש הרב פור"ת דדוקא כשפסק כחו במקום פטור קמבע"ל כגון שזרק למעלה מי' כנגד אויר רה"ר וירד האבן באלכסון ונחה על העמוד דירידה זו אינה מכחו הראשון אלא כח כחו היא וכו' ע"ש ומבואר להיפוך ובעכצ"ל דלאו בכל מילי נחשב כח חלוש ככחו בכה"ג א"כ מאן יימר דבשחיטה יש להקל ועתוס' סנהדרין ע"ז ע"א ד"ה סוף שכ' דאין לחלק בין שחיטה להתם וצ"ע וע' במה"פ על הירושלמי פ"ב דב"ק ה"ה בזה שהוכיח דלשי' הרמב"ם שוה איסורא לממונא וחייב מיתה וגלית לענין זה: