אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ב · סה

סד

סעי' י"א הי' ישראל ופסול וכו'. בש"ך סק"ל הביא מתוספתא וא"ז והג"א דמכשירים ובתב"ש הביא מבה"ג דאם העכו"ם רק מסייע כשר דמסייע א"ב ממש וכ' די"ל דמיירי כשהעכו"ם אינו יכול דבכה"ג הוי רק מסייע אבל בשחטו שניהם דזה יכול וז' מאי חזית דאזלת בתר שחיטת הכשר ניזל בתר שחיטת הפסול לחומרא ומצאתי בא"ז הל' שחיטה סי' שס"ז שהעתיק דין ישראל ועכו"ם ששחטו וכ' הטעם משום דהעכו"ם מסייע בעלמא דא"ב ממש כדקיי"ל בשבת צ"ג ע"ש ובאמת דבתשו' הרשב"א ח"א סי' נ"ח מבואר בדין מת שמעבירין אותו בספינה קטנה דאסור לכהן לכנוס בה כיון דניסטת ע"י כל א' וכו' ועוד מסתברא שלא נאמרו דברים הללו של מסייע אלא לענין שבח ולענין זב וטעמא משום דלענין שבת אמרי' שנים שעשו פטורים דכתי' בעשותה וכשז"י וז"י לר"י נקרא מסייע ושניהם פטורים א"נ בזב משום דבעי' שינשא רובו עליו וכו' והדבר פשוט דה שב"א קאי רק בז"י וז"י אבל בז"י וזה א"י מודה הרשב"א דבכל האיסורים דינא הכי וכמ"ש הח"צ סי' פ"ב להוכיח כן וזהו כד' תב"ש ולכן הרשב"א שהוא דעת המכשירין לשיטתי' אזיל. ויש להעיר מהא דלקמן סי' קכ"ה ס"ג דאם עירו ישראל ועכו"ם יחד היין מותר בדיעבד אפי' אם העכו"ם יכול לערות לבדו והוא שיהי' הישראל גדול אבל בקטן הוי הישראל רק מסייע וא"ב ממש ומבואר דבז"י וז"י תלינן להקל אבל אין ראי' דהא התם גם בישראל אינו יכול מותר כמ"ש הש"ך סק"ו בשם רשב"א ור"ן וע' בט"ז סי' קמ"ב סק"ד דנראה מדבריו דדוקא בז"י וז"י וביי"נ דרבנן הקילו וצ"ע והא דמבואר בש"ג פ"א דב"ב דאם עשו שנים עבירה שחייבים עלי' חטאת אפי' אם לא הי' א' יכול לעשותה לבדו צריך כל א' ליתן כל מה שהי' נותן אם הי' עובר לבדו מיירי בששניהם כל א' מהם ל"ה יכול לעשותה ועתוס' ב"ק מ' ע"א ד"ה כופר ותמצא מקור ד' הש"ג והביאו משבת ל"ב ומוכח כמ"ש ע"ש ותבין וקאי למ"ד שנים שעשאוהו בז"י וז"י חייבים גם בשבת וע' תשו' רדב"ז ח"א סי' רמ"ג בדין מסתפר מעכו"ם בע"פ אע"ג דמסייע וכדקיי"ל גבי איסור ניקף שאם סייע לוקה כיון דהוי בדרבנן מסייע א"ב ממש וע' בט"ז או"ח רסי' שכ"ח ויבואר אי"ה לקמן סי' קצ"ח וע' במאירי לשבת צ"ג בטעמא דהי' הזב רוכב ע"ג בהמה וד' טליות תחת רגלי הבהמה דטהורות מפני שיכולה לעמוד על ג' ומסייע אב"מ דטעמא משום דלגבי כל רגל הוי ספק מסייע וס"ט ברה"ר טהור ע"ש וא"כ ה"נ בדרבנן גם בז"י וז"י יש להקל משא"כ בדאורייתא והא דבערכין י"א ע"ב במשורר ששיער וכו' דכ"ע אזהרה הוא מ"ס מסייע גזרו בי' רבנן ומ"ס לא גזרו י"ל דהתם במסייע אינו יכול. שוב ראיתי בשו"ת מנחת יהודה חיו"ד סי' קי"ג שהעיר מהש"ס הנ"ל ותמה על הרשב"א ות"ל הרגשתי בזה מכמה שנים ולענ"ד כמ"ש וע"ע באה"ח פ' קרח. ואולם בדעת הא"ז הנ"ל נראה דכיון דהשחיטה באה להתיר הבהמה וד"ז הישראל יכול לעשות והפסול אינו יכול דשחיטתו כנחירה בעלמא א"כ כששחטו יחד הוי הישראל ועכו"ם כז"י וזא"י והוי העכו"ם כמסייע בעלמא דאב"מ וכה"ג מצינו בב"ב פ"ט ע"ב כדרך שאמרו לענין איסורן כך אמרו לענין טומאתן ופי' רשב"ם דכיון דאסור לשקול בהם לא חשיבי כלי לקב"ט ובחולין קי"ח ע"ב פירות שלא הוכשרו כלא נגמרה מלאכתן וע' שבת פ' ע"ב קלקולו זהו תיקונו ומבואר דהאיסור מיחשב חסרון בגוף המעשה ובתוס' זבחים ל"ד דכיון דאסור למעט לא מקרי בידו וה"נ כיון דהשחיטה לא תתיר הוי בכלל זא"י ועדיין צ"ע. וע' תב"ש סקנ"ה בדין כשר אוחז ביד הפסול וע' בג"פ למהרמב"ח א"ע סי' קכ"ג סק"ט מ"ש בשם תומת ישרים ובפ"ת שם סי' ק"ל סק"י בזה ובגוף ד' הש"ך יעוין בס' ל"א חולין י"ד מ"ש בזה:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה