דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ב · נט
בש"ך סקכ"ד מה שתמה על הש"ע ע' פ"י חולין ג' שהביא מהריטב"א שם שחולק על התוס' ומסיק לדינא דהעיקר כדעת הש"ע ובפרט לשי' רמב"ם דסעי' ו' ודאי דצריך בדיקת סכין וע' בל"א שם שלא ראה שכבר קדמו הפ"י ומ"ש שם מרמב"ם וכ"מ פ"ד מה"ש הי"ד י"ל דרמב"ם לשיטתו דס"ל דבכל מומר לעבירה אחרת צריך בדיקת סכין משא"כ לדידן. ובגוף דין הקראים שבזה"ז שהביא הש"ך בשם ר"ב אשכנזי דגם באעע"ג שחיטתן אסורה ובפר"ח הביא כן גם מתשו' מבי"ט וע"ע בש"ך סי' קנ"ט שהביא בעצמו ד' הר"ש ומבי"ט וע' בפר"ת סקי"א שדחה ד' מבי"ט ופסק דגם בזה"ז דינם כבזמן הש"ס אבל בעקרי הד"ט סי' א' אות מ' הביא בשם תשו' בעי חיי מהכנה"ג סי' י' דמסיק כהמבי"ט ורדב"ז וש"ך וכ"ה בברכ"י סי' זה אות ד' וסיים דהכי נקטינן ודלא כהפר"ת ע"ש וע"ש בשיו"ב אות ב' שהביא מתשו' בעי חיי הנ"ל וע' תשו' ר"מ שיק סי' ת"ט בשם הח"ס דבזמן הש"ס אם נשבע הצדוקי ששחט יפה מותר לסמוך עליו וכהא דיומא י"ח אבל בכותי' ל"מ שבועה אבל בזה"ז אין נ"מ בזה וע' כרתי מ"ש בזה דקראים שבזה"ז אינם כת צדוקים כלל אבל הם כופרים בתחה"מ והשארת הנפש ואינם בני מקרא כלל ומ"מ לענין או"ב אין להקל בזה לענ"ד.