דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ב · נב
שם ראיתי בשו"ת כתב סופר חיו"ד פי' ד' שהאריך בדין שו"ב מוחזק בכשרות ועתה מערער א' עליו ע"פ דברי אשתו וכו' אם להמאמינים לה יש לאסור שחיטתו כיון שעבר ג"פ על איסור חו"נ שהוא דאורייתא לשי' רמב"ם ובש"ך סי' קצ"ה פסק כן וע' בב"ש סי' כ' וצידד שם די"ל דטעה וסבר כרמב"ן דהוי רק מדרבנן ולא אבד נאמנותו עי"ז במידי דשחיטה גם בדרבנן ועוד דאין עא"נ נגד השו"ב וגם הרמב"ם שכ' סופי"ב ממעשר וסוף הל' פסהמ"ק דגם היכי דאין עא"נ מ"מ המחמיר ה"ז משובח היינו לאסור ע"ע המאכל או הקרבן אבל להוציא אדם מחז"כ גם הזריז א"צ להחמיר אך למי שמאמין לה כבי תרי או האשה עצמה יש לחוש מכאן והלאה עש"ה אבל בתשו' ב"א סי' א' כ' בפשי' דבכה"ג שהשו"ב מכחיש להעד והוא בשאר עבירות גם להמאמין לדברי העד אין לחוש כלל וגם הש"ך סקי"א מודה דמותר לאכול משחיטתו ע"ש וע' תשו' כ"ס שם סי' ה' בדין שו"ב שסידר קידושין לכהן עם גרושה ופסק להעבירו על זמן שלא ישחוט בלא עע"ג ע"ש מ"ש בזה [והנה בדיני שו"ב שעבר על שבועה ונדר בכתב או בע"פ כתבתי כמה תשובות ויבוארו אי"ה לקמן הל' נדרים]:
אגב אכתוב מ"ש בשו"ת גו"ר הספרדי חיו"ד כלל ג' סי' ו' בדין שו"ב שנתמנה ע"פ ב"ד וקצת ב"א אומרים עליו שמזלזל במצות אם היחיד רשאי להחמיר שלא לאכול בבית אנשים האוכלים ממנו וכ' דלשי' רמב"ם דבעי' דוקא שיהי' מוחזק בכשרות ולא סגי בסתמא שאינו חשוד הוי כמזלזל בכבוד ב"ד שאינם בודקים כהוגן ודמי ליהורא וכהא דא"ל רב לשמואל גבי שמן דאי לאו כתיבנא עלך זקן ממרא אבל כיון שכ' מהריק"ש דלא נהגו כרמב"ם ובעינן רק שלא יהי' חשוד א"כ אינו זלזול לב"ד דגם הב"ד מודים דטוב לחוש לרמב"ם רק דא"א בע"א והוי כשעה"ד והמחמיר תע"ב אבל דוקא בביתו בלא פרסום ואם מזמנים אותו בידו שלא לילך מאיזו אמתלא אבל ח"ו לומר שאינו רוצה לאכול דאיכא איבה ובפרט אם כבר ישב עמהם במסיבה מוטב שיאכל ולא יחוש לחומרא ואם יש בסעודה לומדי תורה שאוכלים ה"ז חייב נידוי כדאי' כה"ג בפ"ז דב"ק עכ"ד ולפמש"ל סק"מ בשם כמה אחרונים דבשו"ב הממונה לרבים ובפרט בזה"ז בודאי יש לחוש לשי' רמב"ם א"כ שוב הוי כמזלזל בכבוד ב"ד ואסור להחמיר ומ"מ נראה דהיינו רק בחשש מזלזל במצות אבל אם יש חשש איסור על השו"ב אף שא"א לברר בב"ד מ"מ מי שחושש לדבר ומחמיר ע"ע אין מקום לערער עליו ובלבד שיכוין לש"ש ומ"מ ראוי ליזהר למנוע א"ע מלישב במסיבת האוכלים ואם א"א בכך יוכל לחפש איזו אמתלא אחרת להסתיר הדבר שלא יהי' זלזול במניעת האכילה וע' בפי' הרא"ש לנדרים צ"א ע"א ד"ה איפשר דאכלה חולין וכו' ע"ש ותבין: