אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ב · מג

מב

ומ"ש קצת רבנים מד' תשו' רש"ל סי' י"א דלפסול אדם מחז"כ ולפגום כבודו וכבוד אבותיו דמיא לד"נ דלכ"ע גם דיעבד ל"מ ובאמת שכ"ה גם בתשו' מ"ב סי' כ"ו ולכאורה הי' מקום לומר דלפ"ז גם דיעבד שכבר דנו הוי טועה בד"מ אבל מלבד שכבר נתבאר דבנ"ד ל"ש זה אף גם הרי בתשו' עבוה"ג סי' ג' כ' שאין ד' רש"ל מוכרחים ושגם מרש"ל גופי' נראה שיש מקום לבע"ד לחלוק וגם כיון דאיכא בי' גם ענין ממון דינו כד"מ וכדקיי"ל לענין דו"ח כה"ג וכמ"ש הב"י סי' ל' ע"ש ואף דהב"י בא"ע סי' מ"ב הביא בשם מ"כ דעדות פיסול העדים שלב"פ גם דיעבד ל"מ המעיין בתשו' רי"ן הרא"ש סי' פ"ב שממנו מקור ד' המ"כ ימצא דטעמו מהא דפ"ב דכתובות דאין מזימין העדים אלא בפניהם ונהי דהכחשה הוי לבטל עדותם בזו העדות אבל כשרים לעדות אחרת וכ"פ ריב"א ורמ"ה משא"כ היכא דהעידו שחללו שבת דנפסלים עי"ז לכל העדות א"כ ל"מ שלב"פ כלל ע"ש ובסוף התשו' כ' שם שהר"ח הארוך חזר והשיג על דבריהם ושרבני אשבולי הסכימו עם הר"ח ומוכח דלא ס"ל כן ובגוף הדבר יש לדון בזה מד' הריב"ש שהובא ביתה יוסף וש"ך חו"מ סוסי' ל"ח אבל בתשו' רלב"ח סי' קל"א ונ"ב מ"ק חא"ע סי' ע"ב ושאר מחברים דחו ד' הריב"ש אבל המעיין בדלב"ח שם ימצא שהביא בעצמו דעת תוס' ורמב"ן דלפסול עדים בגזלנותא יכולים שלב"פ וביטל דעתו נגד דעתם רק שכתב דבהזמה דחידוש הוא אינם נפסלים כלל וע' תומים סי' ל"ח באורך בזה וא"כ היכי דפוסלים אותו שלא בגדר הזמה מהני שלב"פ וגם מצאתי בתשו' מהרי"ט בשניות חא"ע סי' ל"ז וסי' מ"ג שדחה ד' רלב"ח ושוב מצאתי בכנה"ג חו"מ סי' ל"ח בהגב"י אות ג' שהביא בשם תשו' ראנ"ח ח"א סי' ס"א ורש"ך א"ג סי' א' דהוי ספיקא דדינא דתליא בפלוגתא דרבוותא פ"ש וכה ראיתי בשו"ת ב"א חח"מ סי' ב' שהאריך בד' הנו"ב הנ"ל ובשו"ת שבסוס' רא"פ על טרה"ר סי' ל"ד האריך הרחיב הדיבור בענין זה והביא מתשו' הרא"ם ח"ב סי' כ"ד בדין טבח שהי' ממונה מקהל ואנשי רומוניא כמה שנים והי' מוחזק. לאדם כשר ואחרי שבאו הספרדים השתדלו להוציא עדים מביניהם לפסלו והושיבו ב"ד מביניהם ולא רצו לצרף מאנשי רומניא וחשב שמתכוונים רק להעבירו ולכן הגם ששלחו אחריו לא בא וקבלו עדים שלב"פ והענישוהו בתענות ומלקות ואנס והשיב. שאין הטבח נפסל דאין מקבלין עדות שלב"פ ואף ששלחו ולא בא הא לא פתחו בדיני' ועוד דמצי אמר לבדה"ג אזילנא ואו בטענה כזאת מצי לאשתמוטי מכ"ש בטענה גדולה כזו שידע הוא וכל אנשי רומניא בזה זמן רב מפשפשין אחריו לפסלו עכ"ד והנה מ"ש מהא דלא פתחו בדיני' כבר נתבאר בס"ק הקודם דבזה"ז אין לדון כן וגם הבאתי בשם תשו' רמ"פ דאם כבר דנו ע"פ העדות דינם דין ומד' הרא"ם מוכח להיפוך וגם בגוף הדבר מוכח שי' הרא"ח דא"י לפסלו שלב"פ וד"ז תלוי במחלוקת הפוסקים וכמ"ש וכן מצאתי בכנה"ג א"ע סי' מ"ב בהגב"י אות קע"ח שכ' דהרא"מ ס"ל כרלב"ח והביא בשם כמה שו"ת דגם שלב"פ יכולים לפסלו והוי סד"ד ע"ש. אבל לפמ"ש הב"א שם לחלק בין היכא דבאים לפסלו לפדות דאינו נוגע לו כלום מהני שלב"פ משא"כ לפסול שו"ב ולקפח פרנסתו הוי בע"ד וכמ"ש כה"ג בש"ך סוסי' ל"ח שם לחלק כן א"כ י"ל דבנידון הרא"מ כ"ע מודי אך דמ"מ י"ל דלהסוברים דגבי. בע"ד מהני דיעבד הגב"ע שלב"פ א"כ ממ"נ מועיל העדות שלב"פ כמובן ובעיקר ד' תשו' רש"ל שהבאתי יש לי לדון דהנה בתשו' רמ"א סי' י"ב העלה דבעדות איסור אשה לבעלה כיון דבעי דו"ח כד"נ ה"נ לענין גב"ע שלב"פ כד"נ דמיא וסי' י"ד חלק שם עליו הגאון מוהרנ"ה וס"ל דדיעבד מהני העדות ועכ"פ מבואר דכל הטעם משום דגם לענין דו"ח הוי כד"נ והנה הב"י וב"ש א"ע סי' י"א סק"ג ביארו הא דעידי כיעור מצטרפין דדמי לד"מ דדוקא לענין דו"ח דמדאורייתא גם בד"מ בעי דו"ח ורק משום נע"ד הקילו לכן בעדות אשה מדמינן לה לד"נ משא"כ לענין עדות מיוחדת דכשר מה"ת בד"מ ע"ש וא"כ לשי' הסוברים דהא דאין מקבלין שלב"פ הוא רק מדרבנן בד"מ עכ"פ שוב מהני שלב"פ גם בעדות נשים ושוב מצאתי בשו"ת רע"א סי' צ"ט שהעלה כן מדעתא. דנפשי' ולא הביא ד' הב"י והב"ש הנ"ל וגם לפי טעם ב' של תשו' רמ"א שם דדוקא בעדות מיוחדת משום דכתי' לא יומת ע"פ ע"א משמע דוקא מיתה הרי סיים שם ג"כ משום דגם בממון מה"ת בעי' דו"ח ע"ש ותבין וא"כ ה"נ בענין פיסול אדם לא עדיף מעדות אשה ובפרט דבדיעבד ודאי מהני שהרי ראיית ראבי' מדמהני במקום אונס מוכח דדיעבד גם שלא באונס מהני א"כ הרי כבר הבאתי מתשו' רשב"א שבב"י חו"מ. סי' שפ"ח דגם בד"נ באונס מקבלין וגם מבואר בתשו' נ"ב מ"ק חא"ע סוסי' נ"ז דגם להחולקים על הרשב"א מודו בעדות זנות וקידושין דל"ה כד"נ ממש ומקבלין במקום אונס לכ"ע ע"ש וא"כ ה"נ לענין דיעבד והרא"ש בתשו' שבב"י א"ע סי' י"א לשיטתי' אזיל דסובר כהריב"א דגם דיעבד ל"מ:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה