אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן ב · לז

לו

וגם מיש דמחזקיני' ליה למפרע ע"י הקולות שהי' עליו מאז אם אמנם יש מקום לדבריו כיון שכבר נולד עליו ריעותא מאז ועמש"ל סי' א' סקכ"א כ"ב באורך בזה] דהא עיקר טעם המקילין בסי' א' וס"ל דאמרי' השתא הוא דאתרע הוא מכח חז"כ דהוי חזקה דמעיקרא דעדיפא מחזקה דהשתא וכבר כ' בנה"ך יו"ד סי' שצ"ז ליישב הא דמפקח את הגל משום דהתם יש זמן ידוע מריעותא שנולד לפנינו ע"ש וע' בתשו' מהרי"ט ח"א סי' י"א בשם מורו הרב להוכיח סברא זו מתוס' יבמות ס"ח ועמ"ש מהרי"ט על דבריו ובש"ש ש"ג פ"ח ופ"ט אבל י"ל דשא"ה דנתברר הריעותא לפנינו שנעשה מעשה המספק עלינו אבל בנ"ד מאן יימר שעשה מקודם איזה דבר כלל דדלמא הקול הוא שקר ומה"ט אינו דומה ג"כ למ"ש הט"ז והש"ך סי' י"ב בשם רש"ל וגם לפמ"ש הש"ש ש"ג פ"ד לחלק דלענין חז"כ גם אם עבר עכשיו עבירה הרי לא עשה עבירה זו בזמן הקודם רק דחוששי' שמא עשה עבירה אחרת כמש"ל סי' א' בשמו פשי' דאין ראיה מהנה"ך ומהרי"ט הנ"ל ועמש"ל סקל"ט בזה וע' בטוח"מ סי' שמ"ח בשם גאון בדין מי שנחשד בגניבה אבל אין עדים ע"ז ויש עדים שגנב מקודם ופסק דאין עליו דין ולא מלקות אלא בעדים ע"ש ומכ"ש לענין להחזיק למפרע על זמן העבר אבל י"ל דהתם דהוי לענין להוציא ממון או ללקותו שאני ומ"ש רו"מ דהיה קדל"פ הרי ברמ"א חו"מ סי' ל"ד סכ"ה וסמ"ע שם מבואר דגם בקדל"פ כשר לעדות והן אמת דבב"י שם הביא בשם הרשב"א דבקדל"פ שנשבע לשקר אין מוציאין ממון ע"פ ובד"מ הקשה מהא דלקמן גבי חשוד על העריות אבל צ"ע דדוקא התם משום דיצרו תוקפו כמ"ש בב"י שם מהש"ס שם משא"כ בגניבה ושאר עבירות ובתשו' מהר"ם מלובלין סי' פ"א העלה דגם להרשב"א דוקא באיסור ערוה שמועיל הקדל"פ לגבי האשה להוציאה מהנטען ולכן מהני ג"כ לפסלו לעדות וגם בדיעבד שכבר נתקבל העדות ל"מ ודלא כרי"ו דס"ל דהחשוד בקדל"פ כשר לעדות אבל היכא דל"מ הקדל"פ כלל לשום דבר לא מיפסל העד כלל ע"ש וצע"ג דהא הרשב"א מיירי שנחשד העד על שבועת שקר אבל לפמ"ש מהרמ"ל שם עוד דהרשב"א מיירי רק ביצא קול שיש עדים פ' ופ' שיעידו עליו שעבר עבירה פ' ובכה"ג דוקא ס"ל דכל זמן שלא נתברר להיפוך יש לחוש להקול משא"כ בקלא בעלמא א"כ גם בנ"ד אין לחוש להקול ובפרט לפמ"ש בתשו' מ"ב סי' נ"א דגם להרשב"א דוקא בעדות הוצאת ממון פסול בקדל"פ משא"כ בשאר עדיות א"כ פשי' דבנ"ד אין לחוש להקול וע' תשו' ב"א חא"ע סי' כ' וח"ס חלק ששי סי' נ' בזה אבל ראיתי בתשו' ח"ס חא"ח סי' ז' שצידד ג"כ דהיכא דנפסל עכשיו ע"פ עדים אי איכא ע"א שמעיד על זמן הקודם מהני גם למפרע דהוי עכ"פ רגל"ד ולפ"ז הי' נראה דה"ה בקדל"פ דהא מבואר בתוס' כתובות כ"ו סע"א וב"ב ל"ב ע"א ד"ה והאמר דקול עדיף מפ"א וצע"ק במ"ש התוס' ב"ב ל"ג ע"א ד"ה מיגו וכו' דאין משביעין ע"י קול כיון דעדיף מע"א וע' בד"מ א"ע סוסי' מ"ו במ"ש ליישב ד' תשו' הרא"ש דמפורש דקול לא גרע מרגל"ד וע' ב"י חו"מ סי' קי"א בשם תשו' הרא"ש דקול מפורסים מהני לגבי הוצאת ממון וגם בסמ"ע סי' ק"מ סק"א מבואר כן רק דהתם בקול מבורר וכהא דסוקלין ושורפין על החזקות וענה"מ שם ועכ"פ בקדל"פ דלא גרע מרגל"ד דמי לנידון הח"ס הנ"ל אבל באמת הח"ס גופי' שם לא פשיטא ליה ד"ז וגם לא הביא שום ראיה לזה ועיין בשו"ת תשו' מאהבה ח"א סי' ק"י שכ' דאם נחשד מקודם אף שלא היה בירור מ"מ אם נתברר אח"כ שוב אמרי' דהוכיח סע"ת ואינו מוכרח ובפרט בנ"ד שידוע דיש לו אויבים בעיר דבכה"ג ודאי דאין לחוש להקול כלל כדאי' במ"ק י"ח וא"ע סי' י"א וגם הרשב"א גופי' שבב"י סי' ל"ד הנ"ל סיים כן וא"כ אין לצרף הקול כלל. ועיין תשו' רשב"א ח"ג סי' קפ"ד שהאריך להוכיח דאין לחוש לקול שהוציאו על ששה אנשים שנשבעו לעזור זל"ז אפי' בעדות שקר ואפי' לכתחלה אין חשש כלל ובפרט בדאיכא אויבים ע"ש:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה