דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן ב · לג
סעי' ו' ולהרמב"ם צריך וכו'. אעתיק מ"ש בתשו' לרב אחד וז"ל מכתבו מגלה עפה הגיעני ובדבר השו"ב מקהלתכם שזה זמן רב יצא עליו קול זנות ולא הי' בירור בעדים רק מפי אשה ועד מפ"ע וכן נמצאו אח"כ כמ"פ רינונים ולא נתברר רק עניני יחוד וכדומה וכעת נתפש בבית א"א בלילה באישון חשך ואפלה ונתברר בעדים שנועד לזנות עמה כי היא נתרצית לו לפנים למען יתברר קלונו יען כי אלץ עלי' כמ"פ בדברים להתפתות לו והעדים נטמנו שם בבית בלא ידיעתו וכאשר רצה לעשות מעשה תפסוהו כאשר באו הדברים במכתבו הגב"ע שגבה בצירוף. הרב אבד"ק פאלטישען בב"ד של ג' ורוב אנשי העיר טוענים כי גם אם יוכשר ע"פ הדין אינם רוצים בו עוד דאדעתא דהכי לא קבלוהו והנה רו"מ האריך והעלה שהדין עם רוב הקהל ור"ד מטעם שהשו"ב נתקבל בכתב על ב' שנים ולא כנהוג לכתוב על ג"ש וא"כ גם אי שו"ב בכלל המינוים שא"י לסלקו מ"מ הרי כאן גי"ד שכתבו רק על ב"ש א"כ אחר הזמן נתבטל חזקתו ואף שנשאר אח"כ ולא מיחו בו זה איזה שנים לא נתאמץ חזקתו בזה ויכולים להעבירו פכ"ד אמנם לענ"ד הרי מפורש ברמ"א יו"ד סוסי' רמ"ה דגם בהחזיק בעצמו באיזה מינוי אין להעבירו ואני מצאתי בתשו' רמ"א סי' נ"ז בתשו' רב א' שהוכיח כן מהש"ס דב"ב י"ב ע"ב ואף דבחו"מ סוסי' קמ"ט קיי"ל דאין מחזיקים בשל רבים מ"מ במינוים מחזיקים דבזה דרכם למחות וגם להסוברים דהשו"ב אינו בכלל מינוים היינו להוריש לבניו אבל הוא עצמו לכ"ע אין להעבירו כמ"ש בתשו' גו"ר הספרדי כלל ג' סי' ז' [עמש"ל סי' א' סקפ"א] וע' תשו' תפ"צ חא"ח סוסי' ג' שפסק להדיא דאם נשאר אח"כ בשתיקה הוי ג"כ כקבלוהו להלן ע"ש: