דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · צו
בסוסי' זה אעתיק מה שבאו לידי העתקות מכתבים מהגה"ק אבד"ק שיפיטיווקא והגה"ק אבד"ק סאווריאן והגה"ק אבד"ק אפטא זצוק"ל בענין השגת גבול של שו"ב שהארכתי בהם בסי' זה וגם בענין חזקת שו"ב של העיר בכפרים שבסביבות יען כי רבו המתפרצים בעוה"ר והמכתבים הנ"ל הי' ת"י הרב אבד"ק יאנוב במדינת פולין ומשם הועתקו באמונה עד שבאו לידי בעזה"י וכל העם ישמעו ויראו וז"ל:
הנה כבר שקדו חז"ל את היורד לתוך אומנות חבירו לדונו כאלו טמא אשת רעהו ובכל מה שהחזיק קרוי אומנות חבירו כמבואר בש"ס ופוסקים והנה הרבני מו"ה זאב שו"ב דק' פיאטר בכ"מ שהחזיק בשחיטה בכפר הן הסערט הן שאינו ספרט כיון שהוחזק בהם אסור לאחר לירד לאומנותו וכל שוחט שיעבור ע"ז הרי הוא כעובד ע"ז ומגלה עריות ושחיטתו נבלה כמבואר בש"ס ופוסקים ועוד מדין עני המהפך אשר דיברו ראשונים ואחרונים מזה ולכ"ע נקרא רשע וממילא כל העובר ע"ז שחיטתו אסורה כ"ז כתבתי עפ"י דתה"ק ולראי' באעה"ח יום ה' לחודש תמוז תקמ"ד יעקב שמשון באמו"ר מו"ה יצחק זללה"ה משפיטיווקע.
הנה כבר מילתי אמורה ותוקף גזרתי נדון ה"ה הרבני מו"ה זאב במו"ה אביגדור נ"י שו"ב דק' פיאטר שלא יבא איש מישראל מהשוחטים בגבולינו ובגבול קהילה הנ"ל וכ"ז הי' תוקף גזירתי בחרם דיהושע ב"נ אך כעת אני מוסיף והולך ומטיל חרמי שמים על כל השוחטים שלא יבואו לשחוט לגבול מהר"ז הנ"ל בכפרים ששחטו אצלו מכבר רק כל הכפרים ששחטו אצלן מכבר מחויבים לשחוט אצל מהר"ז הנ"ל ולראי' באעה"ח יום ב' כסליו תקמ"ה יעקב שמשון באמו"ר מו"ה יצחק זללה"ה
בעזהש"י להמרומם הקצין הנעלה מו"ה מרדכי מאטיל מחזיק כפר טריבריאי' בא לפני הרבני מו"ה יאקיל שו"ב ממאהליב בקובלנא על מעלתו שמחזיק אצלו שו"ב. מק' זיקיב והוא מסיג גבולו כי תחנותו סמוך ונראה לק' מאהלוב ולא זו אלא ששוחט ג"כ על הנאמייע הסמוך למאהלוב לכן הוי ידוע שמחזיק ידי וכו' לכן עצתי אמונה שידחה אותו ולא ילכד ח"ו במסיג גבול רעהו ובאם ישמע לדברי יבורך בברכת חיים ושלום הכ"ד אוהבו הדוש"ת. אברהם יהושע העשיל מאפטא פ"ק מעזיבוז יצ"ו:
דברי חכמים כדרבונות וביחוד דברי מחו' הגאון הקדוש זצוק"ל החתום מע"ל דבריו כגחלי אש וגדולים צדיקים וכו' וכעת יצא להקל איש שו"ב וקבע ישיבתו על הנאמייע סמוך למאהלוב ועוסק שמה בשו"ב וגורם קלקול בפרנסת השוחטים דהעיר ולזה אזהרתי אשר ימשוך ידו מזה לבל יהי' נידון כמסיג גבול רעהו אשר משפטו וכו' כ"ד הכותב עפ"י דרכה של תורה יום א' מ"ד למב"י תקפ"ח נאום משה צבי בהרב מו"ה שמעון שלמה זללה"ה:
בעהשי"ת יום א' כ"ח מרחשוון תקפ"א לפ"ק שלום על ישראל ה"ה כבוד הרבנים המופלגים המפורסמים דק' יאסם והגליל ודק' באטישאן והסביבה ולכל הקהילות והכפרים והעיירות בהמדינה הנ"ל וביוחדת לק' דארהיי הנה ידוע לאחב"י בשער בת רבים כי מעולם את אחי אנכי מבקש לדרוש שלומם וטובתם של בית ישראל בכל מקומות מושבותם ומנעורי הורגלתי לסבול דיעות שונות עשיתי הכל להשוות המחלוקת מפני אהבת השלום וכל הקהילות שהייתי לרב ומורה תה"ל שלא יצא מת"י דבר שאינו מתוקן ח"ו והי' שלום בכל המקומות הקרובים והרחוקים וזה כמה שנים שראיתי שערורי' בישראל ונתקיים בנו נבואת ישעי' הנביא ז"ל עמי מאשריך מתעים ודרך אורחותיך בלעו וכ"ז החרשתי והייתי מתון בדבר שלא ליצא לריב מהר אמרתי פן ינחם והנה עתה לא אוכל לאטום אזני משמוע צעקת מ"ח הכשירים מגודל היסורים שלהם כי כל איש אשר לא יכרע ולא ישתחוה לקבל את רבן לרבי הגם אם הוא גדול בתורה וביראת ד' ומיחוסי גדולי ארץ הם יורדים ומפילים אותו עד לעפר ויושב ביניהם כשושנה בין החוחים וביותר שמענו ותרגז בטנינו לקול שאון מעיר מדינת וואלחיא אשר נתודע לי ברעתם הגדולה העושים לקפח פרנסת השוחטים המובהקים אשר נתמנו ונתקבלו מפי צדיקים גדולי עולם ופעולם לא נשמע מהם שמץ דבר אך מפני השטות והיתול שבדו מלבם שכל שוחט שאינו בקי בהשחזה של ר' הענדיל שוחט המה מעבירים אותו על זה תסמר שערת ראשינו ובודאי מעולם לא נשמע כדבר שטות הזה. ולדעתי נוטה ענין זה למינות שלא נמצא בדחז"ל מזה אך עלינו לבדוק כל שו"ב אם הוא מומחה ובקי בשו"ב ואומן בהשחזת סכינו למרניש אפי' בפגימה דקה ועוד מה יעשו עיירות וכרכים גדולים אשר רחוקים מר' הענדיל האם מפני כך שחיטתם אסורה הלא חרפה הוא לנו לשמוע כזאת בישראל לזאת אני מזהיר לכל אשר יראת ד' נוגע בלבבו שלא להאמין לדבריהם וכ"ש שלא ליתן מקום לעשות תפקידם ומחמת שהייתי כמה שנים בק' יאסם ועיני ולבי הי' על כל המדינה וכל השוחטים חיו תחת רשותי מצאתי א"ע מחויב בדבר לפקח על עסקי מדנותיהם והנני גוזר בגזרת התורה שכל השוחטים הקבועים עכבר עפ"י סמיכת חכמים בכל מקומות מושבותם כפרים ועיירות חלילה להרחיקם מפרנסתם כי אם יצא מת"י איזה מכשול ח"ו בשחיטת או בבדיקת הריאה לו הי' ראוי להעבירם וגם זאת דוקא עפ"י ב"ד מומחה ולא עפ"י דעת השוחטים וקלי הדעת וגם השוחט מאיר מסלווטאה שבא להשיג גבולו של השוחט הרבני השלם מו"ה יצחק נ"י מדארהיי הריני אוסר את שחיטתו כנבלה וטרפה וכן כל השוחטים אשר יבואו למקום שיש שוחט שנתקבל מאז מדעת רבנים מובהקים שחיטתם אסורה והרבני מו"ה יצחק מהיום יעסוק במלאכתו באמונה כמאז ומקדם באין מוחה ומעכב ואל יגרע מאומה מהכנסה שלו. ומעבר מה שקובל מו"ה מאיר הנ"ל יקוב הדין ההר ביניהם ומה שיגיע למו"ה יצחק הנ"ל ע"פ דתה"ק ראוי להוציא בלעו מפיו ואפי' מן גלימא דעל כתפי' ועל השוחט השני ששבק לן חיים הרשות ביד הר' יצחק שי"ב הנ"ל לבחור לו איזה שו"ב שיהי' לו קבלה מאיזה רב מומחה לצרף אותו עמו. אחרי אודיע זאת מובטח אני באחב"י שיכירו האמת וידעו ויבינו שכל כונתי רק להורותם הדרך אשר ילכו והמעשה אשר יעשון כראוי לזרע בני אל חי ובאם שהמצא ימצא שורש פורה וכו' ויאמר שלום יהי' לי כי בשרירות לבי אלך אז בודאי אלביש בגדי נקם לנקום מאותו האיש נקמת ד' צבאות ולפרסם אותו ברבים כדרך שעושין לבעלי המחלוקת ובזאת אני בוטח שבודאי לא יסורו מדברי אלה הנאמרים באמת עפ"י דתה"ק ועפ"י דחז"ל ע"כ אומר שלום וברכה מאלקי המערכה כנפשם ונפש אוהבם הדורש שלומם וטובתם ומעתיר בעדם שירום ד' קרנם ויעל אותם על במתי ארץ ויצו אותם את הברכה חיים עד העולם. אברהם יהושע העשיל מאפטא בק"ק מעזיבוז: