דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · צד
ומ"ש הרב המו"צ שעבר השו"ב פ' על התקנה לבדוק בלא השו"ב השני רק בצירוף חותנו זקן וכהה עינים והרב מבארשטוב השיב דכיון דהשו"ב האחרים לא רצו לראות סכינו ובדיקתו לא עבר כלום הנה לענ"ד אם הי' גם הוא ממונה בעיר ורצה להראות סכינו להשני ולא רצה לראות הוי הממאן עובר ומבטל התקנה וכדאיתא בכתובות נ"ב ע"א המדיר את אשתו ונשבית וכו' כגון שנדרה היא וקיים לה הוא ר"א סבר הוא נתן אצבע בין שיניה וכו' וכ"ה שם דף ע"א א' וע' תשו' מהרי"ט ח"א סי' קל"א באמצע התשו' מ"ש לחלק בזה ובנ"ד לכ"ע הוי כן אבל בנ"ד שהר"פ לא החזיק עוד במינויו אלא ששימש מצד חותנו וחותנו יש לו בן ממלא מקומו וא"כ גם אם חתנו כבנו לענין חזקה וכמ"ש בתשו' רמ"א בסופו ובפי' חרדים על הירושלמי פ"ג דברכות מ"מ בדאיכא בן ודאי דאין לו שום חזקה וא"כ פשיטא שלא הי"ל רשות לעבור על התקנה כשלא רצו השו"ב האחרים לראות בדיקתו ובפרט אחר שמיחה בו המו"צ וכמ"ש בד"מ א"ע סי' י' בשם תשו' הרא"ש דאם הגדול שבעיר הזהיר שלא יכנוס אפי' אם חכמים אחרים התירו לו דינו כמזיד ע"ש וגדולה מזו מצאתי בדמש"א פא"ט סי' ו' דאם בא ח"ח ממק"א לעיר ואסר איזו דבר באתרא דחברי' רשות ביד חכם העיר להתיר מה שאסר האחר ואפי' אם האוסרים רבים הקב"ה מצליח לחכם העיר יותר ואפי' אם איזו ת"ח שבעיר שאינו ממונה אוסר רשות לחכם הממונה להתיר אפי' אינו רבו של האוסר ודוקא אם אסר חכם הממונה אין לחבירו להתיר והביא מכמ"ק דקאמר אתרי' דמר הוא וטעמא משום דהחכם הממונה הו"ל כרבו והביא בשם רי"ו שפסק ג"כ דהחכם במקומו יוכל להתיר מה שאסר ת"ח אחר ע"ש עוד בכ"ז ובתשו' רשד"מ חיו"ד סי' ר"כ באמצע התשו' נראה דעתו להיפוך והעיקר כמ"ש ומכ"ש בנ"ד שהמו"צ במקומו אוסר דאין רשות לרב אחר ממק"א אפי' גדול ממנו להתיר ועוד הארכתי בתשו' הנ"ל ולא העתקתי כאן: