דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · סז
בתב"ש העלה דאם לא אמר האמתלא בפיו והלך לו אף שנראה לנו האמתלא מוכחת במידי דעבידי דטעי ל"מ כלל וע' תשו' מהר"ם מרוטנבורג האחרונים חא"ע סי' י"א באורך בזה וע"ע בתב"ש שהעלה דאם בשעת אמירתו הוחזקה בעיני כל השומעים לטרפה ודאית ל"מ שום אמתלא וע' בשו"ת נט"ש סי' ס' שהעיר מתשו' מיי' פ"ג מאישות בשם מהר"ם והביא ד' מהרי"ט ח"א סי' פ"ב בשם תשו' הרא"ש שהם נגד ד' מהר"ם וחילק מהרי"ט כעין ד' תב"ש וביאר דהא דהרשב"ץ כ' בסתם דלשי' אזיל דסובר דעא"נ גם באתחזק איסורא ואינו בידו וכמ"ש הב"י סי' ר"א וש"ך קכ"ז סקט"ז והאריך שם בדין אמתלא מסופקת וסיים שד' תב"ש הם קשי ההבנה בזה ע"ש בסוף התשו' גם העיר עמ"ש התב"ש דגם טעות הוי אמתלא דלכאורה הוא נגד מ"ש באה"ע סי' ל"ה ס"ט ב' דיעות ובב"ש שם סקכ"ו דדוקא בדאיכא רגל"ד לאמן לומר טעיתי אך דהתב"ש לשי' דס"ל דכאן מיירי בלא הוחזק עוד לאיסור ודאי ובכה"ג שפיר נאמן לומר טעיתי ע"ש עוד בזה וע' תשו' ב"א חא"ע סי' נ"ז ג"כ בדין טעות בדין וע' רא"פ סי' ל"ט ס"ק קס"ט מ"ש בזה וע' תשו' בר"א חא"ע סי' צ"ד אות ו' שהביא בשם תשו' חוה"ש סי' י"ז שחקר בדין אמתלא שהוא נגד הדין אי אמרי' לאו כ"ע ד"ג והוא השיג מד' הה"מ פי"ח מאי"ב ה"ט שהובא לקמן סק"ע דמוכח דלא אמרי' לאו כ"ע ד"ג ולא הביא ד' תב"ש ולענ"ד דוקא בדין שי"ב פלוגתא י"ל טעיתי וכמ"ש התוס' ב"מ ט"ו או בדין שאינו ידוע לכל כמ"ש התוס' ב"ק מ"ה וע' נו"ב מ"ח א"ע סי' ע"ג ובחיבורי לחו"מ סי' קע"ו סי"ב וזהו שדקדק תב"ש וכ' בדבר הראוי לטעות בו. וע' שבו"י ח"א סי' מ"ד והובא גם בפ"ת בדין אמר תחלה כשר ואח"כ אמר שהוא טרפה בלי אמתלא ומהימן ליה דאסור וע' שו"ת ש"א להרב אבד"ק זסלב בהוספות סי' א' שכ' בפשי' דהיכי דמכחיש בעצמו דבריו הראשונים ל"ש דין מהימן ליה וראיה מגיטין נ"ד ס"ת ביד מי וכו' ואמאי לא שאל אי מהימן ליה ובע"כ כמ"ש ולא ידע מד' שבו"י כלל ואני מצאתי בב"י יו"ד סי' קס"ט בשם תשו' הרשב"א בדין אמר הסרסור תחלה שהוא של עכו"ם ואח"כ אמר שהוא של ישראל דאין הסרסור נאמן דאע"ג דעא"נ באיסורים כאן אינו נאמן דאנו יודעים שהוא משקר דדבריו מכחישים זא"ז ובתשו' אחרת כ' שאם המלוה מאמין לדברי הסרסור אסור ליקח הריבית וכמ"ש אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה ע"ש ומפורש כדעת שבו"י דגם בכה"ג אי מהימן ליה אסור: