אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · סה

סד

ובתשו' א' לק"ק זאדוויע בגליל באקאווינא כתבתי לדון ע"פ הנ"ל בנידון השו"ב דשם שהתנהג מעולם כשבודק ומוצא טרפה אינו אומר בפי' שהוא טרפה רק שאינו קורע הורדא והולך לו וזהו לסימן אצל הקצב ואירע מעשה שבדק הריאה והעביר סרכא בקליפה כנהוג ונפחוה והניח רוק ותיכף הלך השו"ב לביתו ולא קרע הורדא והקצב לא ראה שום בצבוץ ואומר הקצב לאיש א' שעמד שם שינפח הריאה בכח והוא הניח שנית רוק ולא בצבץ וביני וביני בא השו"ב בחזרה ובחן פ"ש בנפיחה ורוק והכשיר וקרע הורדא כנהוג ושאלו אותו אנשים שעמדו שם מדוע לא הכשיר בתחלה והשיב שהי' נדמה לו שבצבץ יען שרקק שם ועלה בהרוק כמו בועות ונפלו ואח"ז נתיישב שהי' זאת מהרוק עצמו שנפלו הבועות מעצמן ולכן הכשירו ולקח לעצמו מן הבשר ועוד כמה אנשים וכעת נתעוררו רבים בזה לחוש גם על הכלים כי הבשר כבר נאכל ונשאלתי בזה והשבתי דודאי טעות הוי אמתלא טובה וכמ"ש התב"ש וכאן מה שלא קרע הורדא ובכה"ג לכ"ע מהני אמתלא וכדמוכח מעובדא דשמואל הנ"ל. ועוד יש לדון בזה לפמש"ל בשם האשכול דטעמא משום דלא אתי דיבור דאמתלא ומבטל מעשה א"כ הכא דעשה אח"כ ג"כ מעשה שקרע הורדא ולקח הבשר שוב אתי מעשה ומבטל מעשה ולכ"ע מהני האמתלא אך לפ"ז גם בהוחזקה נדה ע"י שלבשה בגדים יועיל אמתלא במעשה דאתו מעשה ומבטל מעשה וא"כ תיקשי בהא דלוקה דמזה הוכיחו דל"מ אמתלא במעשה ואי נימא דאמתלא בצירוף מעשה מהני הדק"ל אמאי לוקה ובפרט דהיכי דבא עלי' הרי עשתה מעשה דנהי דאשה קרקע עולם מ"מ הרי לענין חטאת ומלקות הנאתה מיחשב כמעשה כמ"ש התוס' ב"ק ל"ב ע"א ד"ה איהו ודוקא לענין יהרג ואל יעבור לא מיחשב כמעשה וע' תשו' נו"ב מ"ת חא"ע סי' ק"נ מ"ש ע"ד תשו' ב"י בזה ועוד דאפשר שהיא תתחיל במעשה וכהא דסי' קפ"ה ס"ג בהג"ה שם ואמאי לוקה ובע"כ דכיון דהמעשה לבדה אינה מועלת לבטל המעשה הקודמת דכבר שאחד"א ורק ע"י האמתלא נוכל לבטל האיסור ולא אתי דיבור ומבטל מעשה וכה"ג כ' בתשו' נו"ב מ"ק חא"ע סי' י"א דגם הא דבמעשה ל"מ אמתלא היינו היכא דהמעשה לבד מעיד על האיסור אבל היכא דתליא באמירה שוב מהני אמתלא לבטל האמירה ע"ש וע' כה"ג בגליון רש"י כריתות ג' סוע"ב בהא דשאני מגדף הואיל וישנו בלב. וגם טעם א' שכתבתי דכאן הוי רק מניעת מעשה יש לפקפק דמ"מ כיון שהלך לביתו טרם קריעת הורדא ההילוך גופי' מקרי מעשה ועי' כה"ג בשו"ת ש"ר ח"א פי' ס"א בדין מי שנשבע שיודיע לנאמן קודם טחינה כמה יטחון ועבר ע"ז ולא הודיע ופסק דנפסל לעדות דהוי כעבר בקו"ע אף דגוף הטחינה הרי מוכרח לטחון עכ"פ אחר שיודיע ולא עבר רק במה שלא הודיע מ"מ כיון שהי' מחויב להודיע קודם טחינה הוי כעובר בקו"ע ע"ש וה"נ בנ"ד. אך י"ל דההילוך אינו הוכחה כלל דשמא נזכר בדבר נחוץ לילך לביתו לפי שעה ע"ד לחזור ולגמור בדיקת הריאה וכל ההוכחה רק מפני שלא התנצל בזה א"כ שוב מהני אמתלא לבטלו. אך י"ל לפמש"ל בשם פלתי ותשו' גוא"י דהיכא דעומד בחז"א ל"מ אמתלא א"כ כיון דכל סרכא שלכ"ס הוא בחז"א עד שיבדקוה ולא תבצבץ וכאן הספק הוא על הבדיקה א"כ י"ל דל"מ אמתלא ואף דהקצב מכחישו ואומר שלא ראה שום בצבוץ ובכה"ג גם לא דאינו הוי ראי' כמ"ש בחו"מ סי' כ"ט ס"ג וע' בב"ש אה"ע רסי' מ"ז ובב"מ שם [ויש לעיין קצת בהא דאה"ע סי' קנ"ב ס"ד ובהג"ה שם וי"ל] וא"כ אוקי חד לגבי חד וכהא דסי' ל"ט סט"ז וע' תשו' מהרי"א חיו"ד סי' י"ד ט"ו ט"ז אבל ז"א דבנ"ד דגם לפ"ד הקצב הי' סרכא שלכ"ס ועומד בחז"א והספק רק על הבצבוץ א"כ א"א להתיר בהכחשת עד לגבי עד ויש לדון בזה ממ"ש בתשו' בר"א חיו"ד סי' י"ד ויבואר לקמן סי' ל"ט ואף דבתשו' נו"ב מ"ק חא"ע סי' צ"ג ותשו' מהרי"א הנ"ל מבואר דיותר יש להאמין למי שאומר של"ה בצבוץ ממי שאומר שבצבץ די"ל דטעה בדדמי אבל באמת ז"א דכבר כ' בתשו' רשד"ם חיו"ד סי' נ' דהבודק נאמן טפי מעד א' וע' דא"פ סי' ל"ט ס"ק קע"ז ועמ"ש לקמן עוד בזה ובפרט לגבי הטבחים הבהולים על ממונם וכבר הועד עליהם בש"ס שלהי קידושין הטבחים רובם וכו' ואף שפקפקתי לעיל ע"ד הפלתי וגוא"י הנ"ל מ"מ י"ל לפמש"ל מתוס' ומהרש"א יבמות קי"ח דהיכא דבשתיקה נאסר ל"מ אמתלא א"כ ה"ל בזה כיון שהי' סרכא שלכ"ס לפנינו וע' בשו"ת שבסו"ס נחי"ע סי' ג' מ"ש ליישב קו' הה"מ פי"ח מאי"ב ע"ד הראב"ד שם ע"פ חילוק זה:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה