אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · סג

סב

סעי' י"ג טבח שעשה סי' וכו' כיון שנתן אמתלא וכו'. האחרונים תמהו מהא דסי' קפ"ה דבמעשה ל"מ אמתלא [וע' בד"מ וט"ז סי' קכ"ז סק"ג בזה] ואף דהטור שם חולק מ"מ הרי קיי"ל התם כהרמב"ן ובתשו' מהרי"ט ח"א סי' קמ"ט ובשניות חא"ע סי' א' הביא סמוכין לזה מב"ב ל' דיבורא מקרי ואמר מעשה לא עביד אע"ג דאית לי' אמתלא דהשני נוח לו וה"נ בזה ע"ש ומזה מוכח דלא כחילוק הב"ח ונה"ך בין היכי דהי' אפשר בלא מעשה או לא דהתם נמי לא הי' אפשר לו בלא החתימה ואפ"ה אמרי' דמעשה לא עביד ובתב"ש סקע"ו הביא ראי' מתוספתא פ"ה דמע"ש אבל יפה השיג עליו בשו"ת גוא"י חיו"ד סי' מ"ם דהתם הא לא אמר כלום רק דאנן אמרי' דלמא אשתקד וכו' ולכן בכה"ג דמצא עליו חרס ל"א הכי ומנ"ל דגם באומר בעצמו אמתלא ל"מ וע"ש באורך קצת בזה [וע' קצה"ח סי' פ"א סוסקי"ז שלא ידע מד' תב"ש הנ"ל ולפמ"ש הגוא"י גם קושייתו לק"מ] ובסי' פ"ג שם האריך ליישב קו' האחרונים הנ"ל דהיכא דחזקה מסייע לאמתלא מהני גם במעשה ומש"ה גבי טבח דחזקת רוב בהמות כשרות מסייע לו מש"ה נאמן אבל בסי' קפ"ה דכל אשה עלולה לדם נדה אינה נאמנת ועפ"ז העלה דאם אמר שנפסלה בשחיטה ועשה סי' לכ"ע ל"מ אמתלא והנה מ"ש ראי' מאה"ע סי' ל"ה ס"ט וב"ש שם דבצירוף חזקת שע"ש נאמן לומר שטעה אע"ג דהוי אמתלא גרועה אינו ראי' כלל דשא"ה דבמיגו נאמן לכן בצירוף חזקה דמי למיגו משא"כ במעשה דגם אמתלא טובה ל"מ מנ"ל דחזקה מהני וגם עיקר חילוקו דבסי' קפ"ה עלולה לדם נדה הוא תמוה דזה דוקא בשעת וסתה אבל שלא בשעת וסת הרי אדרבא חזקת טהרה מסייע לזה דרוב נשים אין רואות דם שלא בשעת וסת כמ"ש מהרש"א כתובות ט' ע"א בתוס' ד"ה האומר פ"פ מצאתי ובב"ש א"ע סי' ס"ח סק"ג וע' נו"ב מ"ק חיו"ד סי' מ"א מ"ו נ"ה ועוד בכ"ד אבל בפלתי סי' קפ"ה חי' ג"כ כה"ג והעלה דהתם מיירי באמת בשעת וסתה דהיא בחזקת טמאה אבל גבי טבח דל מעשיו ודל אמירתו הרי בהמה בחזקת כשרות ע"ש ובזה יש לדחות ראיית תב"ש מהא דחו"מ סי' פ"א סי"ז ופי"א ועקצה"ח שם סקי"ז ג"כ בזה ולפי הנ"ל י"ל דשא"ה דבלא מעשה ובלא אמירתו הרי ממון בחזקת בעליו וגם מ"ש תב"ש ראי' מנימוקי מהר"ם ואה"ע סי' ד' באומר על בתו שהיא ממזרת וכו' נדחה לפ"ז ע"ש ותבין. והנה לכאורה יש להביא ראי' מתשו' הרא"ש כלל ל"ה שהובא בב"י אה"ע סוס"י מ"ו בעובדא דר"מ קידש אלמנה א' ובא ר"י ואמר אני קדשתי' תחלה והאשה וקרובי' שכרו עידי שקר לכתוב גט על שם ר"י שאם יביא עדים שקדשה יראו הם הגט והשיב דגם אם הודית האשה שקבלה קידושין מר"י אינה נאמנת אלא דשאחד"א וכיון שמכחשת ונותנת אמתלא טובה על מה ששכרה עדים לכתוב גט כיון שראתה שר"מ מחזר אחר עידי שקר על הקידושין נאמנת ע"ש וקשה הרי כבר עשתה מעשה במה ששכרה עדים לכתוב גט ובפרט אם כתבו הגט דגם ע"י אחר הוי מעשה כמ"ש התב"ש כאן ומוכח דהיכא דהי' הכרח לעשות מעשה מהני אמתלא אבל לפמ"ש הפלתי י"ל דגם התם הרי מכח הקול אין חשש כלל כמ"ש הרא"ש ובאנו לדון רק מכח הודאתה לזה מהני שפיר אמתלא גם במעשה. אך בגוף ד' פלתי יש לעיין דבכה"ג דהוי שעת ופתה ובלא אמירתה ואמתלאתה ג"כ טמאה א"כ גם באמירה בעלמא בלא מעשה מדוע יועיל האמתלא הרי מבואר בתוס' יבמות קי"ח ע"א ד"ה סד"א ובמהרש"א שם דאמתלא לא מהני רק שיהי' כאלו לא אמר כלום אבל היכא דבשתיקה אסורה ל"מ האמתלא וע' בב"מ א"ע סי' י"ז סמ"ו שביאר הדבר היטב וכ"ה בתשו' רע"א סי' פ"ה וע' נו"ב מ"ח חא"ע סי' כ"ו שרמז לסברא זו מדעתא דנפשי' וגם בשו"ת הר המור סי' כ"ט העיר בחילוק זה מסברא ולא הביאו ד' תוס' ומהרש"א הנ"ל ובע"כ דהתם מיירי שלא בשעת וסתה ונדחה תי' פלתי וגוא"י הנ"ל. אבל בדין אמר השוחט שנפסלה בשחיטה י"ל דמהני שפיר אמתלא דודאי היכא דשחט שו"ב מומחה בהמה ואזיל לעלמא ולא אמר כלום אמרי' דשחט כהוגן וכמ"ש בתשו' מהרי"ט בשניות חיו"ד סי' י"ג וא"כ א"צ לאמירתו כלל ושפיר מהני האמתלא אבל אם עשה ג"כ מעשה צע"ק כיון דאיכא חז"א אי מהני אמתלאתו לבטל המעשה וע' מרדכי יבמות פמ"ח סי' נ"ט וז"ל תימא לר"י הלוי אם עשה מעשה דמלקין על החזקות לא מיירי ע"י קול וכו' ובדבר שלא הוחזקה מתחלה לא איסור ברור ולא היתר כמו הוחזקה נדה בשכינותי' שעושה מעשה נדה ולובשת בגדי נדה ומתחלה אינה עומדת אלא בספק נדה הלכך סמכי' אחזקה להחמיר עכ"ל ומזה נראה כדעת פליתי וע' רא"פ סי' ל"ט ס"ק קס"ח שלא הביא ד' פלתי רק ד' המרדכי ומצאתי בשו"ת בש"ר סי' קס"ו שהביא דיש חכמים דס"ל דדוקא שלא בשעת וסת מהני אמתלא אבל בש"ו ל"מ כלל דהאמחלא הוי רק כאלו לא אמרה כלום אבל ז"א דא"כ תאמר עוד פעם ב' ותהי' מותרת אך י"ל דחזקת ארח בזמנו מסייע לדיבורא קמא ול"מ אמתלא להפקיע אבל כיון דוסתות דרבנן יש להקל וכ' בכס"ד דלפ"ז אם היא מוחזקת בטומאה ואמרה לא טבלתי וחזרה ואמרה טבלתי א"נ גם באמתלא כיון דחז"א מסייע ע"ש וזהו דלא כהפלתי והנה בתשו' רשד"ם חיו"ד סי' פ' העלה דהיכי דחתם בכתב ושאחד"א ל"מ אמתלא לבטל והביא מתשו' הרא"ש שבח"מ סי' פ"א סי"ז דלגבי כת"י ל"א אדם עשוי שלא להשביע וכן מצאתי בשו"ת לחם רב סי' ע"ב בשם תשו' הרא"מ סי' ע"ב דל"מ אמתלא אלא לענין דיבור אבל לא לענין חתימה אך היכי דרגילים לחתום על כתבים בלא קריאה נאמנים לומר שחתמו בלא שבועה ע"ש וע' רשד"ם שם מ"ש בביאור ד' תה"ד סי' שכ"ו בזה וע' תשו' ח"ס סי' ט' באורך בדברי תה"ד והאריך בדין כתב וחתם מהא דיו"ד סי' קפ"ה הנ"ל בכמה חילוקים אי במעשה מהני אמתלא ולא הביא ד' רשד"ם ולח"ר הנ"ל וע' תשו' דברי ריבות סי' קמ"ה שפסק בפשי' דמהני אמתלא נגד חחימתו על כתב שבועה ורמז ג"כ לתשו' הרא"מ הנ"ל ויש לדון לפמ"ש הנו"ב מ"ק יו"ד סי' ס"ו דגם אי שבכ' מהני היינו משום דהוי ראוי לבילה א"כ לא נוכל להחמיר בשבכ' יותר מבע"פ ושפיר מהני אמתלא וע' שו"ת שו"מ מ"ג ח"א סוס"י ש"ו שנעלם ממנו כל הנ"ל:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה