אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · כו

כה

ויש לבאר דין שו"ב שהתודה בחליו שעשה כמ"פ דברים הפוסלים בשחיטה אם נאמן לאסור הכלים וכבר הביא הפ"ת מתשו' ג"ש וחו"י שנחלקו בזה והשי"צ הביא מתוס' ב"מ ג' דהיכא דבא לעשות תשובה נאמן וכבר העיר בזה בתשו' רלב"ח סי' קי"ז ובסד"ט סוס"י קכ"ה תי' בזה הא דסי' קע"ז וע' שעה"מ פ"ט מאישות הט"ו מ"ש בזה אבל בתשו' תפ"צ חא"ע דיני פס"כ וקהל סי' ו' וח"ש יו"ד סי' ד' ביארו דכונת תוס' דהתם נוגע הדבר רק לעצמו לחייבו להביא קרבן לכן נאמן אבל לגבי אחרים אינו נאמן גם בכה"ג ע"ש עוד בזה וע' תשו' רח"כ סי' א' שהאריך להוכיח מכמ"ד דגם בכה"ג אאמע"ר אבל לא דיבר כלל מהתוס' הנ"ל ומש"ש מהא דהעדים שאמרו אנוסים היינו יעוין בתשו' בר"א חא"ע סי' ע"ד שחידש דהיכא דיש לו מיגו לבלי להשים ע"ר ל"ש סברת תוס' דבא לעשות תשובה דהא הי' בידו להציל א"ע גם בלא פרסום חטאו אבל הקשה לפ"ז ע"ד תוס' דב"מ עפ"ד אס"ז שם דהי' יכול לומר שנזכר בעודו בבית בליעתו דל"ה תחילתו וסופו שגגה רק דלשון מזיד הייתי ל"מ כן אבל עכ"פ הי' בידו לומר כן וא"כ ל"ש לומר דבא לעשות תשובה ע"ש באורך ויש לדון בזה לפמ"ש במק"ח בטעמא דל"א מיגו להוציא עפמ"ש הש"ך חו"מ סי' ש"ו סקנ"ו לתמוה על תשו' הרא"ש שכ' דלאו כ"ע ד"ג דא"כ בטלי דיני מיגו וע' תומים שקל"ב שכ' דבזמן הש"ס היו בקיאים והוא חמוה דגם בזמן הש"ס מצינו בתוס' ב"ק מ"ה דאין הכל בקיאים בדיני שור הנסקל וכהנה רבות ונהי די"ל דהבא לטעון בב"ד חוקר מקודם מת"ח איך הדין מ"מ אינו דבר ברור ועכ"פ איכא מיעוט שאין יודעים אך דמ"מ נאמן במינו מכח ספק בממונא קולא לנתבע דאה"ב אחה"ר ואולי ליכא רוב כלל ולכן ל"א מיגו להוציא דשמא לאו ד"ג ובזה י"ל הא דמיגו לאפטורי משבועה ל"א דכל היכי דאיכא לברורי מבררינן ומצאתי און לי בט"ז חו"מ סי' רצ"ה ועתשו' בר"א חחו"מ סי' י"ד שחידש בטעמא דמיגו לאפטורי משבועה משום דמיגו לא עדיף מרוב והיכא דאיכא לברורי מבררינן וכבר קדמו הט"ז ולפמ"ש הדבר מובן בטעמו וא"כ כיון דאדם נאמן על עצמו בברי גם נגד הרוב כמש"ל סעי' ח' לכן פטור מקרבן משא"כ נגד אחרים ובפרט דמספק אין לחייבו קרבן כדאי' בנדה ע"ב ע"א ועמש"ל בפתיחה להל' טרפות אות ט' בזה. והנה הח"ס שם הביא ראי' מהא דשבת דלמונבז שבועת ביטוי בהזיד בלאו דוקא ואיך יאכלו הכהנים הקרבן הא אאמע"ר ולענ"ד י"ל לפמ"ש הרמב"ן גיטין ב' ליישב קו' תוס' דניליף מנדה דעא"נ נגד חזקה ותי' דשא"ה דעל עצמה נאמנת שוב נאמנת גם לגבי אחרים אבל היכא דמעיד דק לאחר א"נ נגד חזקה וע' כה"ג בתוס' חגיגה י"ד ע"ב ד"ה בתולה וכו' ושמא כאן שאף היא בכלל האיסור כו' נאמנת כו' וע' שעה"מ סופי"ז מאי"ב מ"ש ע"ד תוס' הנ"ל וערש"י ותוס' סנהדרין י' ורמב"ם פי"ב מעדות וטחו"מ סי' ל"ד גבי פלוני רבע שורי כה"ג וא"כ ה"נ בזה כיון דנאמן ע"ע להביא הקרבן לעזרה שוב נאמן גם לגבי כהנים אבל היכי דכל דבריו רק נגד אחרים י"ל דגם בכה"ג אינו נאמן וע' תשו' נו"ב מ"ת חא"ע סי' קנ"ו שהעלה ג"כ דע"כ לא כ' התוס' בב"מ דאיכי דעושה תשובה ל"ש דין אאמע"ר רק היכא דהדבר נוגע לגבי עצמו אבל לקלקל אחרים אינו יכול אף שיאמר דכונתו להסיר המכשול מהם והביא ג"כ ראי' מהא דהעדים שאמרו אנוסים היינו הנ"ל אבל בסי' כ"ג שם הוכיח מהא דגיטין נ"ד סופר שאמר אזכרות כתבתי שלא לשמן וכן מהא דכ"ג ביו"כ דכי אמר פיגול מהימן והתם בדליכא עדים כדאי' בש"ש שם ואף דמע"ר ואין נ"מ לעצמו רק לאחרים אפ"ה נאמן ובעכצ"ל דכונתו לטובה להציל אחרים ממכשול ומצאתי בשו"ת שי"צ סי' כ"ג שעמד על סתירת ד' נו"ב והעלה לחלק בין היכא דנוגע גם לעצמו נאמן גם נגד אחרים משא"כ בנוגע רק לאחרים וג"ז כדברינו רק שלא הביא ראיות הנ"ל:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה