דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
סימן א · ח
אא"כ נטל קבלה וכו' בב"י הביא בשם ר"ע גאון דהשו"ב צריך להיות בקי בכל ע' טרפות ובד"מ חולק דלא נזכר בספרי בדיקות וכ"ה בד"ח על הרא"ש פ"א דחולין אות ח' אבל אני מצאתי בעיטור ריש הל' טרפות שכ' וז"ל ואחלקם לא"ב ואפרש הלכותיהן שיהא השוחט בקי בהן ומי שאינו בקי בהן אינו ראוי למנותו טבח על הציבור וכו' עכ"ל וגם בבה"ג אחר שכ' כל ע' טרפות סיים כל טבח שיודע הטרפות אלו וכו' מותר לו לשחוט ולבדוק ולמכור וכו' וידוע שכל דבריו דברי קבלה ואולי רק במוכר בעצמו ס"ל כן אבל לפי הטעם שכ' רע"ג אין חילוק וגם מהעיטור מוכח דכל טבח ממונה על הציבור דינו כן וגם בתשו' מהרשד"ם חיו"ד סי' ל"ח פסק כן וכ"ה בס' ימין משה ולכן נ"ל דנהי שהמנהג כהרמ"א בכ"ז מהראוי שידע עכ"פ ע' טרפות בכללן אף שאינו בקי בפרטי דיניהם ובפרט שו"ב בכפר שאין שם רב נקל הדבר שיבא למכשול והוא לא ידע ואשם ויאכיל טרפות ח"ו ולכן יש ליזהר בזה וע' ברא"פ סי' ל"ט סק"ד וע' בזבחי צדק למהר"ם בעל מח"ב סי' ו' שהעמיס בכונת ר"ע דאינו ר"ל בכל ע' טרפות רק שיהי' בקי בדיני טרפות הריאה וליתא כמ"ש. ומצאתי בספר הארוך מש"ך סוס"י ל"ט שהביא דברי ב"י וד"מ הנ"ל והביא מלשון רמב"ם סופ"י מה"ש דמוכח ג"כ דצריך שיהא בקי בכל ע' טרפות ומ"מ סיים דהעיקר כהד"מ דבהמה שנשחטה בחזה"ת עומדת וכ"מ מדברי הטור רסי' ל"ט וכל הפוסקים ונ"פ בס' ז"צ וכן נוהגים עכ"ד וגם הוא לא ראה דברי בה"ג ועיטור הנ"ל: