אור ברסלב

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

סימן א · ב

א

בתוס' חולין שם סיימו דבפכ"ה גבי קדשים אצטריך למיתני נשים משום דבשאר עבודות נשים פסולות ע"ש והקשה הברכ"י כאן דתיפוק לי' מדכתי' וסמך ושחט והו"א מה סמיכה אינה בנשים ה"נ שחיטה והביא מהתוס' חגיגה ט"ז שכ' וז"ל דבר אל ב"י וסמך אבל בשחיטה ליכא למעט נשים מה"ט וכו' דהא בזבחים ל"ב מרבינן נשים לשחיטה וכן ליכא למילף שחיטה בבעלים דומיא דסמיכה דההוא היקשא לא הוי אלא מדרבנן עכ"ל והביא בשם פמ"א בהקדמתו לחי' ב"ק שממה שנעלם מהתוס' ש"ס ערוך מנחות י"ט דפליגי ר"ש ורבנן דלרבנן יציקה ובלילה כשרה בזר ולר"ש וי"ו מוסיף על ענין ראשון ופריך אלא מעתה ושחט בן הבקר והקריבו מקבלה ואילך מצות כהונה לימד ששחיטה כשרה בזר ולר"ש דס"ל וי"ו מוסיף תהא שחיטה פסולה בזר שא"ה דכתי' וסמך ושחט מה סמיכה בזרים וכו' אי מה סמיכה בבעלים וכו' גלי ביו"כ ושחט את פר החטאת אשר לו מכלל דשחיטה בעלמא ל"ב בעלים ע"ש. ומבואר דהש"ס פריך קושי' תוס' ומשני בע"א ומה הקשו התוס'. ונראה ליישב ע"ד פלפול בהקדם ד' תוס' קידושין דמ"א ע"ב ד"ה נפ"ל מדריב"ק וכו' וא"ת אמאי לא יליף מפרו של אהרן מדאיצטריך לומר שהוא בבעלים דכתי' ושחט את פר החטאת אשר לו מכלל דבשאר קדשים ל"ב בעלים ומוכח דשלוחו ש"א כמותו וי"ל דהו"א דהיינו חטאת דוקא דומיא דפרו ש"א דכתי' אותו אפי' בע"כ והלכך כיון דאי איתא קמן מקריבין אותו אפי' בע"כ דין הוא שיעשה שליח אבל שאר קרבנות דלא מקריבין בע"כ לא הוי ידעינן שיכול לעשות שליח אי לאו דריב"ק ע"ש. ובמהרש"א הקשה דהא אדרבא חייבי חטאות אין ממשכנין והגיה דצ"ל להיפוך דדוקא בחטאת דאין מקריבין בע"כ תלי' בי' מלתא ויכול לעשות שליח ובהגהת ק"ר תמה דהא בפרו של אהרן ודאי מקריב בע"כ ולכן תי' קו' רש"א דהא דחייבי חטאות אין ממשכנין היינו בדלא חזי' לי' שאינו רוצה להביא אבל בחזינן דלא ניחא לי' בכפרה ממשכנין כמ"ש תוס' יבמות וכריתות וזהו כונת תוס' ע"ש. והקשו הפ"י ושאר אחרונים מש"ס דמנחות הנ"ל דיליף מדגלי קרא ביוה"כ וכו' והא י"ל דוקא דומיא דפרו דמקריב בע"כ. ונראה ליישב ומקודם אבאר גוף סברתם דלכאורה הא דכופין בע"כ אינו סברא כלל שיועיל לענין שיוכל לעשות שליח דבשלמא בהא דגירושין דישנו בע"כ הוא משום דיכול לגרש בע"כ משא"כ בזה וע"ש במהרש"א ונראה דהנה הא"ח הקשה לפמ"ש הריטב"א ופ"י שם דהא דל"מ בשחיטת פסח מטעם זכי' משום דחוב הוא דהא נמנים ומושכים ידיהם עד שישחוט אבל בפרו ש"א י"ל והוא מטעם זכי' ומה הקשו התוס' ותי' דה"נ חוב הוא דקודם שחיטה יכול לישאל עליו אבל אחר שחיטה אם ישאול יהי' חשנב"ע ע"ש [אבהמ"ח ע' בט"א ר"ה כ"ח דהיכא דמחשל על הקרבן וממילא נעשה חב"ע ל"ה איסור כלל וכדאי' במנחות מ"ח חב"ע ממילא הויין ואף די"ל בין פדיון דמעקר מכאן והלאה ובין שאלה דנעקר למפרע מ"מ אין הכרח לחלק בכך אך דמ"מ יהי' אסור באכילה והנאה והוי שפיר חוב] ולכאורה תמוה דהא קודם שחיטה בפי הבאה וסמיכה בעזרה ומשבא ליד גזבר א"י לישאל עליו כמ"ש תוס' פסחים מ"ו ואולם בתוס' כריתות י"ג בהא דיש אוכל אכילה וכו' מוכח דס"ל דדוקא משנשחט ונזרק כהלכתן ל"מ שאלה משא"כ קודם שחיטה מהני שאלה. ובמהריט"א סוף פ"ד דבכורות ביאר דטעמא דמהני שאלה משום דחייב באחריותו הוי כשלו ולכן משנזרק דפטור מאחריותו ל"מ שאלה ובמעילה י"ט פליגי ר"ש ור"י אי משבא ליד גזבר נפטר מאחריות דלר"ש פטור ולר"י עד שיזרוק ובמק"א הבאתי מירו' פ"ד דנזיר הל' ה' ומד' רש"י ב"ק די"ב ע"ב ד"ה מחיים ותוס' חולין כ"ב ושם קל"ח סוע"ב ומל"מ פי"ד ממעה"ק ותוספתא פ"ד דפאה וירו' פ"ב דשקלים ה"ב וש"ך חו"מ סי' קכ"ח סק"ג ותומים וקצה"ח שם וראב"ד בפי' התו"כ פי"א ור"מ ורע"ב פ"ז דשקלים ואכ"מ] נמצא דלר"ש ל"מ שאלה משבא ליד גזבר ולר"י מהני עד שישחוט ויזרוק. והנה בקידושין שם אזלא כל הסוגיא לר"י דאין שוחטין הפסח על היחיד וגם בפסחים צ"ט מוקי למתני' דחבורה שאבד פסחה כר"י ע"ש וא"כ לר"י לשי' שפיר הקשו התוס' וא"ל דא"כ הא לר"י ס"ל דחב"ע לאו דאורייתא וא"כ יוכל לישאל גם אחר שחיטה וליכא חוב מה"ת ושפיר אצטריך קרא די"ל דהתוס' אזלי הכא לשיטת רש"י פסחים כ"ב ע"א דס"ל דדוקא בהנאה מותר אבל באכילה אסור ועמ"ש בפתיחה אות י"ד בישוב קו' תוס' שם וא"כ שפיר הוי חוב והקשו תוס' שפיר ולזה תי' התוס' די"ל דוקא בחטאת דכופין אותו וא"כ שוב ליכא חוב בשחיטה דגם מחיים א"י לישאל עליו שהרי יכופו אותו להביא אחרת וא"ל דיוכל לישאל עליו ולהביא קטן ממנו ז"א די"ל דאצטריך קרא להיכא דהקריב בת דנקא בצמצום ע' זבחים מ"ח ותוס' מנחות ק"ז דא"י להביא קטן ממנו והוי סד"א דבכה"ג ישחוט אחר וקמ"ל דוקא בעלים אבל בשאר קרבנות כגון נו"נ דאף דכופין אותו מ"מ כשישאל יתבטל כל חיובו שפיר הוי חוב בשחיטה ול"מ שליחות בתורת זכי' ושוב אין שלוחו כמותו ולכן שפיר אצטריך קרא וא"ש ומעתה א"ש ש"ס דמנחות י"ט הנ"ל ומיושב קו' הפמ"א הנ"ל דהתם דכל הקושי' הוא לר"ש דס"ל וי"ו מוסיף ולשי' הרי גם מחיים משבא ליד גזבר ל"מ שאלה שוב ל"ש לחלק בין חטאת לשאר קרבנות ומשני הש"ס שפיר ובזה מיושבים ג"כ ד' תוס' חגיגה הנ"ל דהא בעירובין דצ"ו ע"ב מבואר דברייתא דבני ישראל סומכין אתי' כר"י ובתוס' שם הביאו גי' דאיתא בהדיא דברי ר"י ולר"י לשי' שוב איכא לחלק כסברת תוס' קידושין בין חטאת לשאר קרבנות וא"כ א"א לתרץ כתי' ש"ס דמנחות הנ"ל ולכן הקשו שפיר והוצרכו לתרץ דהקישא מדרבנן וא"ש ודו"ק היטב בנ"ז:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה