דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
חידושים מאבי המחבר · ז
נדרים (ס' ע"א) אהא דמייתי (דף נ"ט סוע"ב) גופא אר"ח וכו' בצל של תרומה שנטעו ורבו גידוליו על עיקרו מותר למימרא דגידולי היתר מעלין את האיסור והתנן גידולי תרומה תרומה וכו' הא קמ"ל דאפי' שאין זרעו כלה והתנן הטבל וכו' גידולי גידולין אסורין ריבויא דרבו גידולין על עיקרו מותר קמ"ל ויש לדקדק דמשמע דלפי הס"ד לא ידע דמיירי כשרבו גידולין על העיקר והא ר"ח אמר בפירוש ורבו גידוליו וכו' ובר"ן חידש גי' אחרת ונדחק לומר דהא דטבל מיירי בלא רבו אבל לגי' בש"ס שלפנינו קשה. עוד הקשה בהגהות רע"א מה פריך מטבל הרי לעיל נ"ט ע"א מיתיב רמב"ח מהא דקונם וכו' ומשני שאני קונמות דהוי דשיל"מ א"כ הרי גם טבל הוי דשיל"מ והניח בצע"ג. ונ"ל ליישב בפשי' דהא בר"ן לעיל נ"ז ע"ב ד"ה ורבו וכו' העיר דהא תרומה אינה בטלה ברוב אלא בק"א וכתב דהא דנקט ר"ח ורבו גידוליו לאו ריבויא לחוד קאמר אלא רבייא שכיוצא בה היתה כדי לבטל את האיסור ע"ש א"כ הכא לפי הס"ד הוי ס"ל להש"ס דמיירי ברובא בלחוד אלא דכיון דגורע בקרקע הגידולין מבטלין את העיקר ולכן פריך מטבל דכיון דהכא ליכא שיעור ביטול א"כ אין חילוק בין תרומה לטבל דאף דטבל הוי דשיל"מ ול"מ ביטול הרי הכא ליכא שיעור ביטול כלל ואפ"ה הגידולין מבטלין אף דגידולי תרומה תרומה מ"מ גידולי גידולין מותרין גם באין זרעו כלה ואמאי בטבל אסור כיון דאינו מדין ביטול איסור בהיתר כיון דליכא שיעור ביטול ולזה משני דריבויא קמ"ל ור"ל כדין ביטול בק"א וכמ"ש הר"ן הנ"ל ואפי' בגידולין שרי בכה"ג וא"כ לק"מ מטבל דאף דגם בטבל מיירי בדאיכא שיעור ביטול מ"מ הרי טבל הוי דשיל"מ ול"מ ביטול אלא דבזרעו כלה נתבטל בקרקע לגמרי ונשתנה לדבר חדש ולכן שרי ומיושבים ב' הקושיות: