אור ברסלב
דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א חידושים מאבי המחבר › א

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון

חידושים מאבי המחבר · א

חידושים מאבי המחבר

(מנחות ה' ע"ב) א"ל ראב"א לר"א לר"ע נמי לפרוך מה למנחת העומר וכו' שכן באה להתיר לאו שבתוכה. וברש"י ד"ה ואפי' למד וכו' שאם נאכלו שירים לא יעבור האוכלן משום חדש אלא משום שביעית וכו' ובתוס' תמהו דאם לא יתיר לאו דשביעית הרי פסול להקרבה דבעינן ממשקה ישראל. ונראה ליישב דהנה לקמן דף ו' ע"א פריך למ"ל קרא דמן הבהמה למעט טרפה הא מהתם נפקא ממשקה ישראל מן המותר לישראל מכל אשר יעבור וכו' נפקא פרט לטרפה וכו' צריכי דאי ממשקה ישראל ה"א למעוטי היכי דלא הי"ל שעה"כ דומיא דערלה וכה"כ אבל הי"ל שעה"כ אימא תתכשר כתב רחמנא מכל אשר יעבור ואי כתב רחמנא מכל אשר יעבור ה"א למעוטי היכי דנטרפה ולבסוף הקדישה דומיא דמעשר אבל הקדישה ולבסוף נטרפה דבעידנא דאקדשה הוי חזיא אימא תתכשר כתב רחמנא מן הבקר. והנה ברש"י ד"ה ספיחין פירש דהא דספיחין אסורין היינו מן הביעור ואילך ובתוס' ד"ה כר"ע וכו' תמהו עליו אבל עכ"פ רש"י סובר דמשכח"ל ביעור בשעת העומר שכלה אז לחיה מן השדה וגם י"ל דמשכח"ל בתבואה של סוף ששית שנכנסה לשביעית ונגמרה קודם זמן הביעור וכיון דנשרשה אחר עומר דאשתקיד הויא בכלל חדש וא"כ הרי התבואה הי"ל שעה"כ מצד איסור שביעית קודם זמן הביעור וגם משכח"ל כשהקדיש התבואה למנחת העומר במחובר וכדאיתא כה"ג לקמן (דף ק"א ע"ב) והי' אז קודם זמן הביעור ואח"כ הגיע זמן הביעור וא"כ אי לאו קרא דמן הבקר הי' ראוי למנחת עומר והרי הכא קאי הש"ס אם לא הי' נאמר מן הבקר אלא דהוי ילפי' ק"ו מבע"מ אלא דאיכא למימר דמנחת העומר בשביעית תוכיח והיינו בכה"ג דכתיבנא לזה פריך שפיר מה למנחת העומר שבאה להתיר לאו שבתוכה וראוי' להקרבה דהוי בכלל משקה ישראל כיון שהי"ל שעה"כ והקדישה קודם הביעור וגם מה שהקשו עוד התוס' דא"כ מה פריך טרפה נמי תיקרב להתרת לאו שבתוכה וכו' למה יתיר איסור טרפה נראה דהא דכתב רש"י דיעבור על שביעית ולא על חדש היינו משום דדוקא לאו דחדש מצותו בכך לכן הוא ניתר ע"י תקרבתו משא"כ איסור שביעית דאפשר בתבואה שהביאה שליש קודם ר"ה של שביעית דליכא בה איסור שביעית כמ"ש הרמב"ם פ"ד משמטה ויובל ה"ט לכן אין הלאו של שביעית ניתר [א"ה בכ"מ שם נדחק למצוא מקור מקומו והדבר מבואר בירושלמי פ"ה דמעשרות ה"ב וע"ש בגה"ש] וא"כ להס"ד דהש"ס דלא ידע מהך סברא דמצותו בכך פריך שפיר א"ה טרפה נמי תתיר לאו שבתוכה ולזה קאמר אלא פריך הכי מה למנחת עומר שכן מצותה בכך ולפ"ז שוב י"ל דאינה מתרת לאו דשביעית. [א"ה המעיין במנחות פ"ד ע"א ותוס' ד"ה שומרים ספיחים וכו' בסוה"ד ובד"ה רחמנא וכו' ימצא דגם לגבי לאו דשביעית הוי מצותו בכך וצ"ל דלא שכיח למצוא תבואה שהביאה שליש קודם ר"ה ונשרש אחר העומר ולפמ"ש התוס' שם דמה"ט הוי ממשקה ישראל גם בספיחי שביעית לר"ע י"ל גם קו' תוס' דהכא ויש לחלק ולשי' תוס' וסמ"ג ור"ש שהביא הכ"מ פ"ז משמטה ויובל ה"ג דגם אחר הביעור א"צ לשרוף רק להפקיר וגם בעה"ב יוכל לחזור ולזכות א"כ ל"ה מצותו בכך דאפשר להפקיר ולהביא מן ההפקר וגם י"ל דמה"ט הוי בכלל משקה ישראל וערש"י ותוס' זבחים פ"ח ע"א ד"ה מן המדומע ובטה"ק שם הביא מתוספתא מפורש כרש"י וע"ע בשו"ת חבה"ק שבס' ט"ג לגיטין מ"ש לחלק בזה אבל ברש"י יבמות קכ"ב ע"א ותוס' מנחות פ"ד הנ"ל מוכח דס"ל דאחר הביעור גם ההפקר אסור ואכמ"ל המחבר]:

תוכן העניינים

דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה