דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
הקדמה · טז
עוד יתכן לבאר מה שהשיב הקב"ה לעה"ש ועד זקנה אני הוא וכו' בהקדם מה שביארתי דברי ב"ר (פ' תולדות) הן עשיו אחי איש שעיר גבר שיידן כד"א ושעירים ירקדו שם ואנכי איש חלק כד"א כי חלק ד' עמו. וגם מ"ש (פ' בלק) לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ד' אלקיו עמו ותרועת מלך בו וגם מ"ש (בתהלים ק"ל) קויתי ד' קותה נפשי וכו' נפשי לר' משומרים לבקר וכו' והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו. וגם מ"ש (באיכה ג') מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ד' נשא לבבינו אל כפים אל אל בשמים נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת וביארתי כי הנה החוטא מצד החומר כל עוד שלא נכרתה ממנו הנפש שהיא חלק אלוקי הוא עוד בגדר חי ונקל להשיג סליחת העון בתשובה כי לא ידח ממנו נדח והש"י ברוב חסדו חושב מחשבות להציל את חלקו הקדוש ולמענו יעש עמו אות לטובה ואולם אם הוא חוטא בדעת למעול מעל בהש"י עד כי יכרת שרשו וכמ"ש בברכות י"ט רשעים אפי' בחייהם קרוים מתים כי אז תשובתו קשה. וז"ש. מה יתאונן אדם חי (כל עוד הוא בגדר חי) גבר על חטאיו נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה עד ד' כי אם נשא לבבינו אל כפים ר"ל אם נקח הדבר אל העיון וההסתכלות כדרך הלוקח חפץ לידו להביט ולעיין עליו הלא עינינו תחזינה כי הדבר נוגע אל אל בשמים אל הנפש האצולה משמי מרום שהוא חלק אלוקי ממעל ולכן נבטח ולא נפחד כי יסלח הש"י לחטאתינו ואולם אם נחנו פשענו ומרינו כי אז הדבר נוגע רק לנו כי כבר נכרתה הנפש האלקי מאתנו ח"ו אז אתה לא סלחת. ולזה אמר המשורר קויתי לד' קותה נפשי וכו' כי הלא נפשי לד' ר"ל כי נפשי הוא נאצלת מאתו ית"ש ולכן הנני משמרים לבקר וכו' והוא יפדה את ישראל מכל עונותיו כי למענו יעש וזהו המכוון במ"ש לא הביט און ביעקב וכו' יען כי ד' אלקיו עמו כו' שהוא נוגע לחלקו ית"ש וז"ש. בב"ר ואנכי איש חלק והוא כמ"ש בב"ר משל לקווץ וקרח שהי' עומדין בגורן ועלה המוץ בקווץ ונסתבך בשערו עלה המוץ בקרח נתן ידו על ראשו והעבירו כך כו' יעקב מתלכלך בעונות כל השנה ובא יה"כ ויש לו במה יכפר וכו' והטעם הוא כי חלק ד' הם נפשותיהם אצילות משמי מרום. ולכן נתיירא יעקב לבל יחטא ואשם במעלו מעל בכבוד אביו ויפסיד שלימותו. והנה בעקרים (מ"ד פכ"ט) הביא בשם גדולי החכמים לסתור דעת המשובשת שרצו להכחיש השארת הנפש כי לפי דמיונם הכוזב כי הנפש רק היוליאנית כנפש הבהמיית מורכבת מכח הזנה וצמיחה א"כ יחויב העדר השכל בהעדר כח החיוני ויחלש בחולשתו ולא כן הוא כי אדרבא יתחזק השכל בהחלש כחות החומרים וזהו כמ"ש חז"ל זקני ת"ח כל זמן שמזקינים דעתם מתיישבת וזה מעיד כי הנפש היא אצולה ממרום וכאשר ישוב העפר על הארץ הרוח תשוב אל האלקים ע"ש עוד בזה. נמצא כי מן הזקנה נודע לנו מציאת הנפש שהוא חלק אלוקי ממעל ולכן כאשר אמרו מה"ש ולא יפה אמרו ראשונים מה אנוש כי תזכרנו השיב להם ועד זקנה ר"ל שימו נא עיניכם להביט מצב זקנת האדם ותדעו כי אני הוא שנוגע הדבר לעצמי דהיינו לחלקי חלק אלוקי האצילה משמי מרום ולכן אני אסבול כי למעני אעשה להעביר חטאיהם אם יבואו דורות שיחזרו בתשובה ובזה י"ל מ"ש (בפסיקתא קתא דיו"כ) לדוד אשרי נשוא פשע וכו' זש"ה נשאת עון עמך ביוה"כ בא שטן לקטרג על ישראל וכו' הקב"ה נוטל אח העונות מתוך הכף ומטמינם תחת פורפירא שלו וכו' ור"ל שמכפר להם יען הדבר נוגע אליו בחלק הנפש שהוא חלק אלוק. וז"ש סיב ובלה בה ר"ל כי כל מה שיזקין ויבלה כחות החומריות יגדיל תורה ויאדיר כח השכל וקדושת הנפש: