דעת תורה על שולחן ערוך יוד חלק א· רבי שלום מרדכי [המהרש"ם] הכהן שבדרון
הקדמה · חי
עוד הנני יוסיף לבאר מאמר הפוך בה והפוך בה וכו'. בהקדם לבאר מחז"ל סנהדרין (ק"ב ע"ב) ר"א אוקי בג' מלכים אמר למחר נפתח בחברין אתא מנשה אתחזי לי' בחלמא אמר חברך וחברי דאבוך קרית לן מהיכא בעית למישרי המוציא א"ל לא ידענא וכו' א"ל אגמרי' לי וכו' א"ל מהיכא דקדים בישולא. ורבים תמהו מדוע שאל שאלה זו דייקא. גם לבאר מ"ש בב"ר האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל אכלתי ואוכל והוא תמוה. גם לבאר מ"ש (איכה ה') נפלה עטרת ראשינו אוי נא לנו כי חטאנו ע"ז הי' דוה לבנו על אלה חשכו עינינו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו וכו' כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאוד השיבנו ד' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם. ובמד"ר כבימי אדם הראשון. ויבואר עפמ"ש העקדה (שער כ') ההבדל שבין החוטא לפי רצון המשולח אשר ענינו בלתי כובש את יצרו לאשר התאוה בו לבדה נפסדת ובין הרשע שגם השכל שבו נפסד הוא כי החוטא כאשר תעבור הפעולה יתעצב ממעשהו וינחם על הרעה וגם אפשר לו לקבל רפואה ולחזור בתשו' ודומה לחולי הבא לפרקי' אמנם החוטא בשכל לא יתנחם לעולם וכמעט אין תרופה למחלתו ודומה לחולי קשה תמידי וע"ז נאמר כל באיה לא ישובין וכו' וע"ש שער מ' עוד בזה. ובזה ביארתי מ"ש בברכות (ס"א ע"א) אמר רב יצה"ר דומה לזבוב ויושב בין ב' מפתחי הלב שנא' זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח. ושמואל אמר כמין חטה הוא דומה שנא' לפתח חטאת רובץ ופירש"י חטאת מלשון חטה. והדבר יפלא מאוד. ונראה דנודע מ"ש הר"מ במו"נ ח"א פע"ב כי הלב יש בו ג' כוחות הנפשית. והחיונית. והטבעית ומהם משלח כוחותיו אל כל מקומות הגוף ע"ש באורך והנה התאוה תשלוט מצד ב' הכוחות החיונית והטבעית והם מעותדים למיתה וכאשר ישים האדם לנגד עיניו כי אחריתו לקבר יובל וסוף האדם למות תחלש תאוותו על נקל וכמ"ש בברכות (ה') יזכיר לו יום המיתה. ואולם חלק השכל שהוא הנפשית אם יחטא בו תשובתו קשה ונוסף עוד כי גם התורה אשר מגינא ומצלא לא תגן בעדו יען כי גם בה הפושע יכשל בדיעות נכזבות יען כי גם בה הפושע יכשל בדיעות נכזבות וימצא בה מקום להתעולל ברשע. וזהו שאמר רב. יצה"ר דומה לזבוב כי הוא מדבר מהחוטא לפי רצון המשולח מצד התאווה הנפסדת בו והיצה"ר ההוא חליש כזבוב (כמ"ש מהרש"א בח"א שם כי הזבוב חלושה בטבעה מאוד) ויושב בין ב' מפתחי הלב שהם ב' כוחות החיונות והטבעית. שנא' זבובי מות (כי הכוחות ההם מעותדים למות) יבאיש יביע שמן רוקח. ושמואל אמר כמין חטה הוא דומה וכו'. כי הוא מדבר מהחוטא בדעת ונודע מ"ש בברכות מ' עץ הדעת חטה הי' שאין התינוק יודע לקרוא אבא עד שטועם חטה הרי שהחטה תתייחס אל הדעת ואחז"ל שבת ל"ב חבל על דלית לי' דרתא ותרעא לדרתא עביד. הרי שהתורה קרויה שער ופתח. וז"ש. לפתח חטאת רובץ. כי גם בלימוד התורה הנקראת פתח החטאת רובץ וימצא לחטוא באחת מהנה: