אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קלז. › פירוש ב

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קלז. · פירוש ב

פירוש א

ע״ש גמר׳ בשלמא לב״ש תרתי נמי איקרו צאן, אלא לב״ה מ״ט, אר״כ אמר קרא עשויות וכו׳, הנה צאן שהוא שם המין אינו נופל בשום אופן על אחת מן המין לכן צריכין אנו לידע כמה בעינן כדי לחייב ברה״ג, ואמרו ב״ש דמאחר דמצינן בדברי הנביא שקרוא שתים צאן ואין לנו קבלה בכמה חייב מסתמא כל שנופל עליהם שם המין צאן חייב והוא שתים, ולכן פריך הש״ס שפיר, בשלמא ב״ש דלא למדו מהאי קרא דישעי׳ רק שגם על שתים נופל לשון צאן והחיוב ברה״ג לא למדו משם, אלא דכיון דלא גלתה התורה כמה מסתמא גם שנים חייבים כיון דאקרו צאן ניחא. אבל לב״ה שמביאים קרא דשמואל, דחמש צאן עשויות, מה רצו בזה דכבר הוכיחו ב״ש דגם שנים איקרו צאן ומכש״כ חמש, אבל מנין דבעינן דווקא חמש, וע״ז קמתרץ דדרש תיבת עשויות שמעשות את בעליהן לעשות מצוה. והנה כאן ודאי קשה דאיך נילוף מדברי קבלה שיעור חיוב רה״ג, ועד דאתא שמואל מנא ידעו, וע״כ לומר דודאי היה שיעור זה קבלה בידם כשאר שיעורי התורה, אלא דכאן מצאו רמז על האי שיעורא אבל מה דקשי׳ טובא הוא, דעת ר׳ יוסי שקלסי׳ רבי דקאמר ד׳ מדכתיב וארבע צאן תחת השה, עליו נשארה קושי׳ הגמר׳ שהקשה על ב״ה מ״ט, דהלא ב״ש יפה בררו דגם על שנים נופל לשון צאן, וכי מצינן לדחות זאת משום דמצינן בתורה על ארבע ג״כ לשון צאן אתמהה? ואולי מה״ט דחה הרמב״ם ז״ל קלוסי׳ דרבי, וגם דברי ר״י שאמר שמפי שמועה מחגי זכרי׳ ומלאכי אמרה מהלכה ופסק כב״ה דבעינן חמש. אבל מ״מ צריכין אנו ליישב סוגי׳ הש״ס דפריך על ב״ה מ״ט, ולא פריך על ר׳ יוסי מ״ט. ואולי י״ל דלר׳ יוסי באמת לא הי׳ קבלה מהללממ״ס כשאר שיעורי התורה, ולכן קאמר דהתורה דלא נתנה שיעור ע״כ סמכה דנדע מקרא דארבע צאן דבעינן ד׳ דבפחות מארבע לא מצינן בתורה דיהי׳ נקרא צאן, ואי דמקרא דישעי׳ שמעינן דגם שנים איקרו צאן, אבל עד דאתא ישעי׳ לא נקבע זאת בלשון האומה לקרוא לשנים צאן. ועדיין לא נתקררה דעתי בזה וצ״ע ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה