דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קיז: · פירוש ה
תוס׳ ד״ה ולא שומר לטומאה חמורה, וא״ת דאמר בפכ״ש משקין מיפקד פקידי ולא נטמאו המשקין עם האוכל, ואמאי לא נטמאו בנגיעת הטומאה לקליפה משום שומר, וי״ל דאין שם משקין עליהן עד שיצאו לחוץ עכ״ל. והקשה המהרש״א ז״ל דקרו להו מה קרו להו, דודאי מה״ט לא נטמאו המשקין עם האוכל שבתוך הזג, וכפרש״י ז״ל שם וכוונתו דבלא קושייתם צ״ל כן, דעדיין אין שם משקה עליהן להיות נטמא עם האוכל, דהרי הזג והשמרים שבתוכו נטמאו בלא סברת שומר, דהרי הזג בעצמו אוכל הוא ומקבל טומאה, ומה הוסיפו בקושייתם שהקשו דיטמאו המשקים שבתוך הזג מצד שומר כיון דבלא״ה נטמא הזג וע״כ דרק משום דעדיין אין תורת משקה עליהן ואוכל נמי לא הוה משום דעומד לסחוט ולהיות משקה. וע״ז כתב ק״ז זצ״ל בחדושיו דלק״מ, די״ל דמש״ה לא נטמאו המשקין המפוקדים בתוך הזג, משום דהוה טהרה בלועה ומגע בית הסתרים, ולכן הקשו דכיון דהזג שומר למשקה והשומר בגלוי שוב אין כאן טהרה בלועה, דכיון דשומר בגלוי תו לא מקרי ביה״ס. ולא זכיתי להבין, דסכ״ס גם בלא שומר הלא הזג נטמא, משום דהוא אוכל, ולמה לא יטמא גם המשקה שבתוכו בהדדי, וע״כ לומר דלא מתטמא כחדא משום דלאו אוכל דכוותי׳ חשיבי בהדייהו, ואין חיבור לו כמש״כ שם רש״י ז״ל, וא״כ גם שומר לא מהני לטמא דשומר מחובר להאוכל בעינן כאשר כתב כן הרמב״ם ז״ל בפ״ה ה״ד הנ״ל וז״ל ״ומנין לשומרי אוכלין שהן מתטמאין עם האוכל כשהן מחוברין בהן״ הרי דבלא חיבור עם האוכל לא מיטמא האוכל ע״י השומר. ובאמת אני יותר תמה על התוס׳ דלמה להו לחדש דלא חל עליהן עדיין שם משקה דהוא דוחק גדול דהרי עומד לסחוט ומחשבה הלא מהני בטומאה להעשות אוכל. כי לפע״ד לא צריכין לזה דמטעם טהרה בלועה ומגע ביה״ס לא נטמאו המשקין המופקדים דכיון דלאו כחדא גופא חשבינן המשקה בהדי אוכל, אין ליטמא אלא ע״י נגיעת ביה״ס, ומגע בית הסתרים לאו מגע הוא, ואפילו לרבינא בפ׳ בהמה המקשה לעיל ע״ג ע״א, דחבורי אוכלין כמאן דמפרתי דמה, ולא הוה מגע בית הסתרים, באוכל ומשקה מודה דמגע בית הסתרים מקרי, ועכ״פ המהרש״א ז״ל יפה השיג ודו״ק היטב.