אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קיג. › פירוש ד

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קיג. · פירוש ד

פירוש ג

ע״ש משנה בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה אסור לבשל ואסור בהנאה הנה בריש פרקן דקתני נמי לשון דאסור לבשל, מ״מ שם לא דיבר מבישול אלא מאכילה לבד לדעת הרמב״ם ז״ל, דלא נאסר הבישול בחי׳ ועוף אפילו מדרבנן לא, ולישנא דקרא נקט, אבל כוונתו על אכילה, ולכן כולל שם כל הבשר גם חי׳ ועוף וכדאמר ר׳ אשי, דמתני׳ לעולם ר״ע הוא ויש מהן מה״ת ויש מהן מד״ס, אבל כאן דיבור מאיסור בישול ממש ומאיסור הנאה דשני איסורים אלו נלמדו מדכתיב ג״פ האי לאו דלא תבשל ואיסורים אלו אינם נוהגין אפילו מדרבנן בחיה ועוף אלא בבהמה טהורה בלבד, אולם הב״ח ז״ל בריש הלכ׳ בב״ח קמתמה, איך נדחק במשנה דריש פרקן דקתני כל הבשר אסור לבשל דלפי דעת ר׳ אשי אתי׳ כר״ע, ויש מהם מדרבנן דהיינו חיה ועוף דרק אכילה קאמר ולא בישול, והביא דברי הרשב״א בריש פרקן דמפרש בבישול ואכילה קאמר, ועיין בפר״ח שם שדוחה דברי הב״ח ויפה כיון, דאם נפרש דלעיל בישול ואכילה קאמר וממילא ה״ה הנאה א״כ כאן דעיקר דינו אלא לאשמעינן דאינה נוהג רק בטהורה ולא בטמאה לא הוה לי׳ להזכיר כלל בישול והנאה אלא סתם בב״ח נוהג בבהמה טהורה ולא בטמאה, ואם רצה דרך אגב להשמיענו דבב״ח אסור גם בהנאה ונקט אגב הנאה גם בישול אז הי׳ לו לנקוט גם אכילה ובפרט לדעת הרמב״ם ז״ל דאין לוקין על הנאת בב״ח איך השמיט העיקר ונקט הטפל ועיין לעיל בריש פרקן שהארכתי בפירוש המשנה הלזו עפ״י דעת הרמב״ם ז״ל ועכ״פ לדינא ודאי אין לזוז מפסק הרמב״ם, והש״ע דבחיה ועוף אפילו מדרבנן ליכא איסור בבישול והנאה ואע״פ שבהעלאה גזרו גם בחיה ועוף, עיין למעלה מה שכתבתי טעם נכון לזה ודו״ק היטב.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה