אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קי: › פירוש ג

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קי: · פירוש ג

פירוש ב

בד״ה כל מ״ע וכו׳ וא״ת והרי צדקה וכו׳ ועיין ביו״ד ריש ס׳ ר״ס בט״ז שהקשה מהא דכופין בהשבת העבוט, וכן מירושלמי דכופין את הבן לזון את האב, ונכנס בדוחק גדול לחלק בין אם הבי״ד רוצין לכוף, או שמחויבים לכוף, ועיין בחו״מ סי׳ ק״ז בסמ״ע דבאמת דוחה האי דהשבת העבוט מקמי׳ דהאי גמר׳ דידן. ולפע״ד לולי שאינו כדאי הייתי אומר דאין כאן לא קושי׳ ולא סתירה. דעיין בשטמ״ק ב״ק פ׳ הגוזל שהקשה כיון דפריעת בע״ח מצוה למה לא מכין אותו עליה עד שתצא נפשו כמו בכל מ״ע, וכמו סוכה ותפילין, ותירץ דכיון דמצינן לירד לנכסיו ולשלם חובו למה לן להלקותו, ויפה דיבר הנביא, דבסוכה ותפילין נמי היינו מושיבים אותו בסוכה ומניחים לו תפילין בזרוע ובראשו, אי המצוה היתה מתקיימת אף נגד רצונו אבל בהני מצות כל שהוא נגד רצונו ועל כרחו, אין כאן מצוה, דאפילו למ״ד מצות אצ״כ, אבל היפך כוונה ומכש״כ על כרחו הוה כמו מתעסק דלכ״ע לא יצא, כי כוונת מעשה עכ״פ בעינן ולכן אין לנו תקנה אחרת אלא להלקותו עד שיאמר רוצה אני ואז חשבינן לי׳ כעושה מרצונו וכמו שהסביר זאת הרמב״ם ז״ל כידוע, משא״כ במצות פריעת בע״ח ניהו דאם יורדין לנכסיו על כרחו, לא קיים המצוה לקבל עליה שכר דאנוס כמאן דלא עביד דמי. וזה עוד גרע מאנוס דהרי לא עביד כלום, אבל מ״מ תכלית המצוה שישלם חובו ושהתובע לא יוזק השגנו וזה די לן כי בשביל שכרו לא נכוף אותו בשוטים רק בשביל תיקון העולם כנ״ל. וכמש״כ למעלה ומכאן ג״כ ראי׳ דעיקר הערבות הוא משום דכל יחיד צריך לסייע לאישור האומה אבל אין כופין כדי שיזכה האי יחיד לחיי עוה״ב כי מה לי ולו. ומעתה במצות כבוד אב ואם איכא ג״כ תרתי דבאין לו לאב ויש לבן ניזון משל בן, ואפילו יש לו לאב מצוה על הבן לכבדם משלהם וכמבואר זאת בגמ׳ ופוסקים, ועל מצוה האחרונה הלזו לכבדם משלהם אין לכוף בשוטים עד שיאמר רוצה אני, משום דמתן שכרה בצדה ואין כאן משום תיקון ואישור האומה, והרי כאן בהכא מיירי דהרי כפתוהו, ואי באין לאב ויש לבן הלא הי׳ יורדין לנכסיו וישכרו מי שישמש את אביו ואמו, אלא ודאי דהי׳ להם משלהם ורצה לכופו עד שיאמר רוצה אני, כדי לקבל שכר מצוה, וע״ז השיב להם שפיר דמ״ע שמתן שכרה בצדה אין בי״ד של מטה מוזהרין עליה, אבל הירושלמי מיירי ביש לבן ואין לאב שכופין היינו שיורדין לנכסיו, זאת ודאי עושין מפני תיקון העולם, וכן הוא בהשבת העבוט וכן בצדקה שהקשו התוס׳ דיורדין לנכסיו אע״פ שע״י זה עדיין לא קיים הוא המצוה, אבל להתכלית המגיע לאחרינא השגנו שפיר, ובשביל שכרו אין אנו אחראין, רק במצוה שאין מתן שכרה בצדה שהיא לתכלית אישור האומה בכללה כופין בשביל האומה, ולא בשביל שיקבל הוא שכרו בעוה״ב, ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה