אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קט: › פירוש ב

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קט: · פירוש ב

פירוש א

ע״ש גמר׳ א״ל ילתא לר״נ מכדי כל דאסר לן רחמנא שרא לן כוותיה, אסור לן דמא שרא לן כבדא וכו׳, א״א גרושה בחיי בעלה וכו׳, הנה הני קמאי דחשב אית בהוא שינוי טבעיי ושפיר קאמר דדכוותייהו שרא לן אבל בא״א ואשת אח וכותית דלית בהוא שינוי טבעי משאר נשים אלא איסורא דרמיא עלייהו ממתיקים אותם, כמ״ש בסוף נדרים, דס״ד דניחא לי׳ דלא למות בעל, דמים גנובים ימתקו ולחם סתרים יונעם, וא״כ לא שייך כלל דשרא לן כנגדן דכל דשרא הוה להו כשאר נשים, אבל י״ל דכל הני דחשב מן העריות גם במה דשרא כנגדן יש בהן קצת איסור דגרושה קראו התורה איש אחר דהוא מכניס לביתו אשה שבעלה מצא בה ערות דבר, אשת אח במקום מצוה אם אין כוונתו לשם מצוה הרי הוא פוגע בערוה, יפת תואר הלא לא דברה תורה אלא כנגד יצה״ר, ואין כאן היתר גמור אלא דלפ״ז בגרושה לא הי׳ לו לומר בחיי בעלה. דמהאי לישנא משמע דאית בה עדיין צד א״א. אולם זאת בלא״ה קשה דהרי גם מיתת הבעל דמתיר בעינן קרא כמבואר בפ״ק דקידושין וכדקתני במשנה וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל, ומכאן נראה דמיתת הבעל הוא היתר טבעי, ובתוס׳ הביאו בשם הקליר שכנגד א״א קאמר היתר יפת תואר, וכנגד כותית לא קאמר מידי והכל עשה עפ״י הירושלמי. כוונתם לפע״ד דעפ״י הירושלמי ריש קידושין דאין גירושין לב״נ ועיין שם במראה פנים שתמה על הרמב״ם פ״י מהלכ׳ מלכים, וא״כ ה״ה מיחת הבעל אינה מתרת, ולכן קאמר היתר דיפת תואר, ולעומת כותית לא קאמר משום דלדעת הירושלמי, גם ביאה ראשונה לא הותר עד אחר כל המעשים והרי היא גיורת ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה