דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קח. · פירוש ה
שם גמר׳ והאיתמר כזית בשר שנפל לתוך יורה של חלב, אמר רב בשר אסור וחלב מותר, ואס״ד אפשר לסחטו אסור חלב אמאי מותר. והנה האחרונים נבוכו הרבה דנתקשה להם, הא האי חלב שבתוך הכזית בשר מקושר הוא עם החלב שביורה, וסופה להתפשט בתוכה, ואיך נעשה נבלה כלל וכמו דלא אמרינן נעשה נבלה הבלוע שבקדרה, ונדחקו מאד לומר דהבלוע בקדרה מקושר יותר למה שבקדרה מבלוע שבחתיכה, והנראה לפע״ד בזה דהכא ע״כ החלב שבתוך הבשר נגרר אחר הבשר דהא א״א שהבשר בלבד יאסר ולא החלב, כי האיסור בב״ח הכי נתהוו, ששניהם יחד נאסרו, וניהו דכל אחד נעשה איסור בפ״ע, כאשר נבאר לפנינו בס״ד, מ״מ צריך לחול האיסור על שניהם וכיון דבליעת החלב פועלת על הבשר ליתסר, ממילא נאסרה היא עמו, ולא עוד אלא שיש לומר כיון דהחלב פועלת לחדש איסור חשבינן אותה כנח אע״פ שהיא דרך הילוכה. וכעין שכתבו התוס׳ שבת י״א ע״א ד״ה לא יעמוד, דבליעתו זו היא הנחתו, וכן כתיבתן כשהוא מהלך זו הנחתן, ובכל הני טעמא משום דכל שבשעת הילוכו נתהווה דבר חדש, מקרי שם הנחה לענין שבת, ה״נ כיון דהחלב פועלת לאסור הבשר מקרי שם נח, כדי שתאסר גם היא. ועפ״י אלה הדברים נפרך ג״כ דינו של ר״ש המובא בתוס׳ לקמן להצריך ב׳ ששים ודו״ק.