דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף קד: · פירוש ג
תוס׳ ד״ה וניתנת לכל כהן שירצה, פי׳ בקו׳ אפי׳ אינו מחזיק בתורת ד׳ ואין נראה לר״י וכו׳, וחשיב בהדייהו הזרוע והלחיים והקבה ואמרינן לקמן שאינן ניתנות למי שאינו מחזיק בתורת ד׳ עכ״ל כוונתם דרש״י ז״ל לא הי׳ לו להזכיר כאן האי קרא דלתת מנת לכהנים המחזיקים בתורת ד׳. דמה״ט חלת חו״ל נמי אינה ניתנת אלא למחזיקים ומק״ו, דאם חלת הארץ דאורייתא דתביעת הכהן עליה יותר חזקה, אמרה תורה דאין ליתנה למי שאינו מחזיק בתורת ד׳, מכש״כ מה שזכותו בה אינה אלא מדרבנן, דלא רצו חז״ל להחזיק בה ידי עוברי עבירה ולכן ע״כ מיירי בדליכא כהן אחר, וכדי שלא יפסיד לגמרי ויתבטל מצות נתינה ודאי יותר טוב ליתנה גם למי שאינו מחזיק, וכן אם הוא עני ובלא״ה צריך ליתן לו בתורת צדקה, אבל חלת הארץ דיש בה משום טומאה שאינה משמרה כראוי בכל אופן אסור ליתנה לע״ה שאינה משמרה בטהרה כך ס״ל להתוס׳ ז״ל, אלא דלשון המשנה ״וניתנת לכל כהן שירצה״ אינו מדוקדק לשיטתם דהרי אין לו ברירה, דהרי אין לפנינו כהן אחר, והכי הוול״ל וניתנת אף לע״ה וצ״ע ודו״ק.