אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף קב: › פירוש ב

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף קב: · פירוש ב

פירוש א

הטור בסי׳ ס״ב כתב דאבמה״ח נוהג בטהורים ולא בטמאים ובין אית בי׳ כזית ובין לית בי׳ אסור, ותמה הב״י ז״ל למה לי להשמיענו דגם פחות מכזית אסור, ומ״ש משאר איסורי תורה דחצי שיעור אסור מה״ת, וגם מש״כ דאינו נוהג בטמאים ליכא נפקותא לנו בזה״ז דאין דנין דיני מלקיות, דבכוב״כ אסור, ועל קושי׳ הראשונה הביא הלב ארי׳ בשם פרמ״ג, דאדרבה יש להקשות למה באבמה״ח יהי׳ חצי שיעור אסור, כיון דלא שייך בו חזי לאצטרופי, דהא חלקו בחוץ פטור, ואני תמה דהא עכ״פ איכא גם בהאי חצי שיעור קצת בשר דפשיטא דגיד ועצם לחוד לא מקרי חצי שיעור, וא״כ איכא משום חצי שיעור במה״ח. אבל חוץ מזה נראה לפע״ד דהטור כאן דבר גדול אתא לאשמעינן, דכיון דכתב דאינו נוהג בטמאים, הרי דנחות כאן לדיני מלקות, וכמש״כ הפרמ״ג דנפקותא גם לדידן לענין פסולי עדות. וחוץ מזה יש כן נפקותא גדולה לענין להאכיל לחולה שיב״ס דמאכילין אותו הקל הקל, דאם יש אבמה״ח מן הטמאים ומן הטהורים שאין בו כזית בשר רק בצירוף גידין ועצמות, וצריך לאכול כולו למילוי כרס, דמאכילין אותו אבר טמא דלית בי׳ איסור מלקות, ולא אבר טהור דאית בי׳ מלקות, ולכן קאמר נמי דאבר שאין בו כזית אסור, ר״ל שאם תלש אבר שאין בו כזית יש עליו אישור אבמה״ח כיון שהוא עכ״פ אבר שלם, ואם אכל שני אברים כאלו ודאי חייב מלקות, דניהו דבחלק אבר בחוץ פטור היינו טעמא דבטל מני׳ שם אבר והתורה הקפידה דוקא על אבר שלם כמש״כ התוס׳ לעיל צ״ו ע״ב, אבל בשני אברים שלמים דאית בהו כזית בין שניהם ודאי מצטרפין דהא איכא כאן אבר ואיכא כאן אכילה, ושפיר חייב מלקות עליהם אפילו אכלן בזא״ז, וזה נכון מאד בס״ד. ומה שיש להעיר עפ״י מה שכ׳ רש״י ז״ל לקמן ק״ח ע״ב בסוגי׳ דטפת חלב דבח״ש א״א מכלל היתרן להקרא שם איסור, ואיך יחול מתחלה איסור אבר אחצי שיעור עיין מה שכתבתי בזה שם בסוגי׳ וירוה צמאונך ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה