אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף צב: › פירוש ו

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף צב: · פירוש ו

פירוש ה

בא״ד משום דלא מקרי חלב דאינו בעמוד והקרב וכו׳, עיין בראש יוסף ז״ל שמתוך דבריו יוצא דמפרש דחלבו מותר אפילו בבן ט׳ חי הנמצא בבהמה, ואפי׳ אי ת״ק ר״מ הוא, דמצריך שחיטה לולד זה, ומש״ה קשי׳ להו לתוס׳ מ״ש גיד מחלב, ולא מצי לתרץ דשאני חלב דלא מקרי שור דהרי האי בן ט׳ חי לר״מ שפיר איקרי שור, וקמתמה הראש יוסף על הת״ח דמתרץ קושי׳ התוס׳ כנ״ל אבל התוס׳ תירצו דאימעט מהקרבה, ולכן גם באכילה מותר, ולכן קשי׳ לי׳ לראש יוסף מ״ש מחלב בעל מום. ואני אוסיף ומ״ש מיוצא דופן דמלידה פסול להקרבה, וכי עלה ע״ד להתיר חלבו. אבל כל דבריו בזה אינם אלא דברי תימה דאם ת״ק דמתני׳ ר״מ הוא אז ודאי משליל דידי׳ קמיירי דהיינו ב״ח הניתר בשחיטת אמו, ולא בבן ט׳ חי דלא נקרא אצלו שליל, ורק ר״י דקאמר אינו נוהג בשליל אפי׳ בבן ט׳ חי קאמר, דלדידי׳ עדיין שליל קרי לי׳ משום דניתר בשחיטת אמו, ואפ״ה שפיר קאמר שמואל דחלבו מותר לד״ה, כל או״א בשליל דידי׳ לר״מ בב״ח ולר״י בב״ט. ולא עוד אלא דלפי האי ס״ד מאן לימא לן דהאי ת״ק ר״מ הוא דכיון דלא פליגו כאן בעסקי שחיטה מצי להיות תנא אחר דס״ל בשחיטה כר״י, אבל פליג עלי׳ בגיד וס״ל דנוהג משעה שנוצר. ומה שלא תירצו התוס׳ כת״ח, משום דבעינן חלב שור וכמש״כ בעצמם כן בריש פרקן. ותירוצם דילפינן מאשם, אינו מובן, דהרי לעיל דף ע״ה ע״א בעצמם כתבו הא דיכול אינו בעונש ואזהרה, לאו מהכא יליף, אלא מכל בבהמה תאכלו ועיין שם בלב אריה ודו״ק.

ומה שנראה מתוך דברי הראש יוסף דלר״מ כל שהי׳ חי בשעת שחיטת האם אע״פ שמת אח״כ קודם קריעת הבטן נבלה הוה, גם זה ליתא כי כל שנמצא מת אע״פ שבשעת שחיטה אפשר דהי׳ חי גם לר״מ מהני שחיטת האם לטהרו. ועיין בזה לעיל בפ׳ בהמה המקשה מה שכתבנו בזה ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה