אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף צ. › פירוש ב

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף צ. · פירוש ב

פירוש א

ע״ש אימר דשמעת לי׳ לר״י בטמאה וכו׳ וכתב המהרש״א דלפי מה שהוצרכו התוס׳ לתרץ לעיל דלא הי׳ יכול להקשות מאינו נוהג בטמאה, ע״כ משמע להו דהאי תנא דמתני׳ ס״ל הכי כסתמא דמתני׳ דסיפא, א״כ הוול״ל בפשיטות יותר והא תנא דידן צ״ל שכן איסורא נוהג בב״נ, דהא הוא סתם דאינו נוהג בטמאה עכת״ד, וכוונתו כפי מה שכתבתי לעיל על דברת התוס׳ דשם דלמה הקשה ממשנה דירך דאינה מוכרחת דחד תנא אמרה, ולא הקשה ממשנה דאינו נוהג בטמאה, דהוא ודאי סיומא מלתא לכל הני נוהג דודאי חד תנא אמרה, ועפי״ז יפה הקשה המהרש״א דהו״ל להקשות כאן, איך תרצה לומר דמשנתינו תנא אמרה דס״ל בטמאה כר״י, והא הוא מסיים דבריו ואינו נוהג בטמאה. והוא קושי׳ נאה ראוי׳ למהרש״א ז״ל. אבל לפע״ד נראה לתרץ בטוב טעם, דכבר כתבנו דהא דחלק התנא האי משנה לשנים, והניח חד נוהג ואינו נוהג, לשנותו בסוף פרקן טעמא בעי, וכתבתי למעלה דכיון להודיענו דכולו פרקן חד תנא אמרה, וממילא נדע דהא דאינו נוהג בטמאה לאו ר״ש הוא ומטעם שבשרו אסור גידו מותר, דהרי ר״ש ס״ל אין בגידין בנותן טעם, ומשנה דירך סותם כמ״ד יש בגידין בנותן טעם. אולם י״ל עוד טעם אחר ולהיפך דמש״ה חלק המסדר משום דלאו חד תנא אמרה, וכאן סתם כר״י, ולגבי טמאה סתם כר״ש, ואין כאן תרי סתמא דסתרי אהדדי, דהא גם ר״ש מודה דנוהג במוקדשין, וניהו דלא מטעמי׳ דר״י משום דגיד חמור ונוהג בב״נ, אלא מטעם דאבגבנ״ט, מ״מ כיון דבדין דנוהג שווין שפיר סתם רבי כאן כר״י, דנוהג במוקדשין וכן מצינן לעיל דף ל״ו ע״א בנתקנח מיהא אשוו להדדי, מר לא מכשר ומר לא מכשיר, הוה לי׳ רבי חד במקום שניים עיי״ש ולכן לא מצי פריך והא האי תנא אינו נוהג בטמאה ס״ל דהרי זה הוא מה שמחדש התרצן דלכן חלקן התנא לשנים, משום דס״ל כר״י לענין נוהג במוקדשין ולא לענין טמאה ודו״ק היטב כי נכון הוא בס״ד.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה