אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף צ. › פירוש א

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף צ. · פירוש א

דף צ.

דף צ׳ ע״א גמר׳ אלמא איסור מוקדשין קדים בח׳ ק״ז בעהחת״ס ז״ל הקשה והא קיימ״ל אכלו ואין בו כזית חייב משום דגיד ברי׳ הוה, וא״כ כשנתקשרו אבריו בגידין מסתמא אין בו כזית והוה לענין קדשים חצי שיעור ושפיר חל גיד על חצי שיעור קדשים, ועיין בהגהות ר״ץ חיות לעיל בד״ה וולדות קדשים שהביא קושי׳ זו, ומסיק דכיון דהוה שיעור לג״ה הוה נמי שיעור להקדש כמו בשבת עיי״ש, והנה יפה כתב לתרץ שם איך קאמר דבהדדי קאתו דנימא דגיד איכא וקדשים ליכא, דכאן לא שייך הי מינייהו מפקית דודאי איכא להפקיע קדשים דאינו אלא חצי שיעור, אבל מה יענה כאן דקאמר דגיד לא חל משום דקדשים קדים. אבל לפע״ד אין מקום לקושי׳ זו דאה״נ דכל זמן שאין בכל הגיד כזית דאיכא גיד על קדשים אבל אם אח״כ נתגדל ונעשה כזית ודאי דלא לקי אגיד, כיון דלקי אקדשים וכמבואר לפנינו בסוף פרקן בסוגי׳ דאיסור חל על איסור דאע״פ שחל על חצי שיעור מ״מ אם אכל שיעור שלם מן האיסור הראשון לא לקי אשני כאשר כן פסק הרמב״ם והשו״ע ועיין שם בחדושנו וא״כ ק״ו הכא דאם נתגדל הגיד עד כזית דפקע איסורו משום איסור קדשים דקדים, ושם נתבאר טעמא דהא מלתא בטוב טעם וא״כ איך קתני סתם דנוהג במוקדשין, הכי נוקי זאת בתלש הגיד ממעי אמו של שליל קודם שיהי׳ בו כזית אתמהה? והוא ברור בעזהי״ת ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה