אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף פב. › פירוש ב

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף פב. · פירוש ב

פירוש א

עוד שם ואם קדם השני הרי זה זריז ונשכר זריז דלא עביד איסורא ונשכר דקאכל בשרא עכ״ל מכאן מדקדק הבה״ג מובא ברא״ש ז״ל דאם לא היה זריז ועביד איסורא, לא קאכיל בשרא. ולאו מה״ת קאמר דהרי כתבו התוס׳ לעיל בריש פרקן דמצד ל״ת כל תועבה א״א לאסור אוא״ב משום דאסרה תורה מחוסר זמן לגבוה, מכלל דלהדיוט שרי, אבל מצד קנסא אסרו לי׳ לבו ביום. ויש דעות שגם לאחרים אסור לבו ביום כמו גבי מעשה שבת כדי שלא יהנו מאיסורא, והנה אם נאמר כמו שכתבתי לעיל, דשלא מדעת ליכא איסורא כלל, א״כ המעשה בעצמו לאו איסורא הוא ואם אחרים דלא ידעו שנשחט כבר האם, הי׳ שוחטין את הבן לא נעשה איסור כלל, ולא מקרי מכשול שוב גם אם הוא שחט לגבי אחרים לא מקרי נהנה מאיסורא, דלגבי׳ דלא ידע הוה כנשחט שלא מדעת, ואינו דומה למעשה שבת כמובן.

וראיתי בפרמ״ג ז״ל שמביא כאן קושי׳ אחת דנימא כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני ותירץ דאיסור התלוי בזמן לא שייך לאמר אעל״מ וכמו בשוחט בשבת עיי״ש. ולדעתי ברור כשמש דזה לא מקרי תלוי בזמן, דבכל זמן אסור לשחוט אוא״ב ביום אחד, וכמו במחוסר זמן של שבעת ימים יהי׳ תחת אמו, דלא מקרי איסור התלוי בזמן. הן אמת שגם התוס׳ בסוגי׳ דמצות עשה שהז״ג נחתו לסברת הפרמ״ג, באשר חשבו מילה וכן שריפת קדשים שהוא ביום ולא בלילה, וכן הקרבת קרבנות למ״ע שהז״ג, אבל האמת עד לעצמה, דאין זה זמן גרמא אלא הזמן מגבילו וסיבה אחרת מביאו, וזמן גרמא לא הוה אלא מה שהזמן מביא כמו שבת ויו״ט ושביעית ויובל וכדומה, ובסוגי׳ שם הארכתי בזה. ועיין בסוגי׳ דהשוחט בשבת שכתבתי דבשחיטה בלא״ה לא שייך כלל כל מלתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני. עיי״ש.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה