אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף פב. › פירוש א

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף פב. · פירוש א

דף פב.

דף פ״ב ע״א משנה שנים שלקחו פרה ובנה וכו׳ ובגמר׳ א״ר יוסף לענין דינא תנן תנא אם קדם השני הרי זה זריז ונשכר, זריז דלא עביד איסורא ונשכר דקאכל בשרא, עכ״ל הסוגי׳, ופרש״י ז״ל לענין דינא תנן הא דקתני מתניתן מי שלקח ראשון ושחט ראשון לא לענין או״ה שאם רצה השני לשחוט ראשון והראשון ימתין עד למחר מותר, אבל דין הוא וכו׳ ע״כ. הכונה בזה דלא תימא דלענין או״ה תנן דזה שלקח ראשון רשאי לשחוט ואין צריך לחוש שמא שחט השני תחלה, משום דלשני אין לו רשות לשחוט בידעו שקדמו הראשון בלקיחה, אבל אם קדם השני ושחט זכה אע״פ שעשה שלא כהוגן, דלא היה רשאי לשחוט בלי נטילת רשות מן הראשון, דשמא שחט הראשון ויעבור על איסור אוא״ב, דזה אינו דשניהם שווין לכל או״א הרשות נתונה לשחוט, אם הוא זריז ומשער בעצמו שמקדים את חברו, ויוכל להודיעו ששחט טרם שישחוט חברו, ואם אינו יכול להזדרז גם הראשון אינו רשאי לשחוט, מפני שגם לשני רשות לשחוט ושמא שחט ובכל רגע אפשר שיקבל הודעה מחברו ששחט, למען לא ישחוט הוא, וא״כ משום או״ה אין לראשון עדיפות על השני כלום, אבל לענין דינא תנן דהיינו כשאין לאחד מהם זריזות שיסמוך על עצמו לשחוט ולהודיע לחברו, ובאים לבי״ד לשאול מה דינם, דינא הוא דהראשון לו דין קדימה אע״פ שהשני צריך יותר, ומשום דעל מנת כן לקח השני שלא יהי׳ לו כח יותר מבעה״ב, ובעה״ב לא היה רשאי לשחוט קודם הלוקח הראשון, שעמ״כ מכרו שהלוקח ישחוט היום. כך מתפרשת האי מימרא דר׳ יוסף. אלא דיש לראות איך יתקיימו שני דינים אלו, דהיינו קודם שבאו לבי״ד יש לכל או״א רשות לשחוט מצד דינא דחברי׳, אם בטח בזריזותי׳, וא״כ לאו מכח בעה״ב קאתא לתבוע שישחוט הוא ראשון, ואיך נדחהו משום דלא לקח רק על מנת שלא ישחוט תחלה. וגם הא דבעה״ב אין רשות להקדים ולשחוט צריך באור, כיון דהיה בידו למכרו לשני והשני יש לו רשות להיות זריז ולשחוט תחלה, למה יגרע כחו מכח הלוקח ממנו.

אבל דע דכך היא הצעתן של הדברים. המוכר פרה ובנה לשני בני אדם בשאר ימות השנה, דאין כאן הוכחה שרוצים הלוקחים לשחוט היום, והדבר בספק מוטל אם היום או ליומא אחרינא לקחו לשחוט אין לבעה״ב להודיע ללוקח השני אמה מכרתי לשחוט, דהוה ס״ס, ספק שמא לא ישחוט הראשון ואת״ל ישחט שמא לא ישחוט השני היום. אבל הוא בעצמו אינו רשאי לשחוט היום, שמא שחט הלוקח ובחד ספיקא ודאי אסור מה״ת, אפילו לרמב״ם דסד״א לקולא, הכא דאיכא להתברר בקל ודאי אסור, וכיון דמצד חשש איסור אין לבעה״ב לשחוט אפילו אם הוא זריז ויודע להקדים לפני הלוקח ולהודיעו למען לא ישחוט, מצד דין חברו אינו רשאי ויוכל הלוקח לתבוע ממנו הבשר או לתבוע מעותיו משום דאם בשעת המקח היה בדעתו לשחוט היה מחויב להודיעו דשמא לקח ע״מ לשחוט היום. וכיון דלא הודיעו אז הוה כאלו התנה עמו ע״מ שלא ישחוט בעה״ב היום. אבל למכור לשני היה רשאי דכיון דבשביל המכירה לשני לא נאסר לראשון לשחוט ואין על הבעה״ב להודיע משום ס״ס כנ״ל למה לא יהי׳ רשאי למכור. ולכן גם אחר שנתודע לשני לקיחת הראשון אם הוא זריז אין לו לחוש על חברו אם ידע בטח שיש לו שהות להודיעו שלא ישחוט, כי לא מכח בעה״ב הוא שוחט ולכן אין לשני לחוש על פסידא דראשון, ואין לראשון שום תרעומות על שהקדים לשחוט. אבל אם הוא בעצמו אינו סומך על זריזותי׳ וחושש שמא שחט הראשון או שמא לא יהי׳ לו שהות להודיעו עד שישחוט, ולכן בא לבי״ד וטען דהוא קודם מצד שצריך לו יותר, הנה אם הי׳ שני אחין שירשו מאביהם פרה ובנה ונתחלקו בין שניהם ודאי היתה טענתו טענה, והיה שורת הדין מכח שודא דדיינא דכיון דהוא צריך יותר ישחוט הוא תחלה, אבל בשני לוקחין דאיכא ראשון ושני בזמן אומרים לו איך באת לידי מדה זו לתבוע את חברך שימתין עד למחר, רק ע״י שלקחת בנה של האם שהיתה כבר לקוחה ביד הראשון, וכיון דקודם לקיחה שלך בעה״ב לא היה רשאי לשחוט קודם הלוקח הראשון, אין לך על ידי הלקוחה מבעה״ב רשות יותר מבעה״ב עצמו.

אבל אי קשי׳ הא קשי׳ דלמה לא נימא דבעה״ב מחויב להודיע גם בשאר ימות השנה אמה מכרתי לשחוט דניהו דהוה ס״ס כנ״ל מ״מ לכתחלה גם בס״ס אין להכניס עצמו במקום שבקל יוכל לברר ועיין ביו״ד סימן ט״ז ובפרמ״ג שם בשפ״ד סק״ז ח׳ ט׳. אבל יפה אמר בזה בני ה״ב החתן כמר בנימין שיחי׳ דלפי הרמב״ם והרמב״ן והחינוך ז״ל דס״ל דרשינן טעמא דאיסורא דאו״ב הוא שלא נתאכזר לשחוט אם על בנים ביום אחד, א״כ כל עצמיות האיסור אינו אלא בידע השני מן הראשון שלקחו לשחיטה ואז אסור לו לשחוט מספק דשמא שחט חברו או ירצה לשחוט היום, והוה שחיטתו אכזריות מספק, אבל בלא דעת אין כאן איסור כלל ואינו דומה לשאר עבירה שעבר שלא מדעת והוא מלתא דמסתבר וכעין זה אמרתי גבי איסור סוטה, ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה