אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף פ: › פירוש ד

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף פ: · פירוש ד

פירוש ג

תוס׳ ד״ה הנח למחוסר זמן שהכתוב נתקו לעשה, פי׳ בקונטרס וכו׳, משמע שרוצה לפרש כמו שאר ניתק לעשה שבש״ס, ותימא וכו׳, ומיהו מצינו לאו הניתק לעשה כהג״וו ביומא ל״ו ע״ב דאמר ר״י בלאו דנבלה קמפלגו וכו׳, עכ״ל. הנה לפי מה שבארנו לעיל דף י״ז ע״א, גם שם ביומא לאו מצד לאו הניתק לעשה קאתינן עלה, אלא דהאי לאו דנבלה מנחירה ופסולי שחיטה דיבר, שנתחדשו כשנכנסו לארץ ונצטוו על הזביחה גם בחולין, וקאמר ר׳ ירמי׳ דפליגי אי האי לאו לאו מעליא הוא ללקות עליו, משום דנצמח מן העשה דוזבחת דלולא העשה דוזבחת לא היה נחירה או פסולי שחיטה נבלה כלל, דהרי גם במדבר נצטוו על הנבלה מכללא דטרפה, ואעפ״כ אכלו הנחירה, אלא דר״ע סובר דסכ״ס כיון דאיתסר עתה בלאו דלא תאכלו כל נבלה, לוקין עליה, וריסה״ג סבר דלא חמור האי לאו שנצמח מן העשה כשאר לאו ללקות עליו. אלא דלפי פירוש זה גם כאן נוכל לפרש כנ״ל דהנה האי לאו דמחוסר זמן לא מפורש בהדי׳, אלא דבכלל ולנדר לא ירצה דכתיב גבי מומין דרשינן, דכל שפסול להקרבה עובר בחמשה שמות, כברש״י כאן מגמרא חמורה דף ו׳. אמור מעתה הא דאוא״ב דפסול להקרבה משום מחוסר זמן לא נודע אלא מקרא דמביום השמיני והלאה ירצה, דקאי נמי אשלמטה דהיינו על אוא״ב, עיין בחדושי ק״ז החת״ס ז״ל, ואחר שזכינו שפסול מכח עשה דירצה, שוב אמרינן דהאי ולנדר לא ירצה קאי נמי אפסול זה דאוא״ב דפסול מטעם עשה, וא״כ לא מסתבר ללקות על לאו זה, דכל עצמיות הלאו נצמח מעשה דירצה ופירוש הכתוב נתקו לעשה, דא״א דהלאו קאי אמחוסר זמן עד שלא נדע מהאי עשה דירצה, ולכן ליכא מלקות ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה