אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף עח. › פירוש ג

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף עח. · פירוש ג

פירוש ב

תוס׳ ד״ה מנין וא״ת וכו׳ ואין לאמר דאיצטריך שאם צריך לפסח וכו׳, מכאן ראי׳ שגם התוס׳ סברו כמו שכתבתי לעיל, דע״כ חולין ומוקדשין בעינן לצורך, ורק אגבם תנא אידך, דאל״כ מנ״ל לתנא דברייתא דבאמת אינו נדחה מפני הפסח עד ששואל עליו מנין, דלמא שאר קדשים קאמר או בפסח ויש לו אחר, ואי דפשיטא אגב בפני הבית תנא כל הני, והבן.

ועיין בראש יוסף ז״ל שהביא דברי התוס׳ מנחות דף מ״ט ע״ב ד״ה העולה דהיכא דאיכא פסול קרבן לא שייך דחיה, וא״כ הכא נמי לא שייך דחיה, דהא מחוסר זמן פסול הוא עיי״ש. ולכאור׳ נראה דאין הנידון דומה לראי׳ דהתוס׳ דמנחות לא כתבו זאת רק בפסול קרבן מצד שהוא קרבן, כמו בעשה דהשלמה, דאי אמרת דמיפסל בכך, איך נאמר בו דחי׳, כי דחי׳ לא שייך רק על מעשה דגברא ולא להכשיר קרבן פסול אבל כאן דהאי מחוסר זמן נצמח מלאו דאוא״ב שהוא לאו בעלמא, שנוהג בחולין כמו במוקדשין, ואם הלאו נדחה ממילא דליכא מחוסר זמן, וניהו דלענין דלהוי לאו ועשה שפיר אמרינן דהוי מחוסר זמן משום דנדחה לא הותרה, ואיכא אגברא גם איסור עשה דמיום השמיני והלאה ירצה, אבל אקרבן כיון דעיקר הלאו אשר ממנו נצמח העשה אינו בקרבן, לא מצינן למימר דאיכא כאן פסול קרבן.

שוב ראיתי בחדושי ק״ז בעל החת״ס ז״ל שהביא סוגי׳ דיומא ס״ד ע״א, דשם קאמר דבעי קרא דמחוסר זמן נוהג בשעיר המשתלח, כגון ששחט אמו לחולה, וע״כ דלא דחי משום דהוה עשה ול״ת. ואח״כ כתב דיש לתמוה על התוס׳ דהא דאוא״ב חשיב מחוסר זמן הוא דוקא אחר שזכינו להא דוי״ו מוסיף על ענין ראשון וקאי עשה דמיום השמיני והלאה ירצה גם אשל אחריו על אוא״ב, אבל בלי זה אין כאן עשה דמחוסר זמן, אלא הוה כמו איסור שבת עיי״ש. ולפי דבריו ז״ל נוכל לפרש הא דבעי בגמרא מנין לאוא״ב שנוהג במוקדשין, היינו מנין דאיכא איסור מצד שהוא מוקדשין, ומקרי פסול קרבן מצד מחוסר זמן. ואח״כ פריך ודלמא בחולין ולא במוקדשין, לא דלא יהי׳ הלאו דאוא״ב אינו נוהג כלל במוקדשין, אלא דלמא אין כאן איסור מיוחד מצד מוקדשין ודו״ק. שוב ראיתי דהמהר״ם שי״ף ז״ל מפרש כן הסוגי׳, ועיין עוד בדברינו על דבור התוס׳ ד״ה או לרבות.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה