דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף עה. · פירוש ד
שם בסוף הדבור, ואפילו לר״ל דאמר חדשים ואוירא גרמו, אפשר דבמעי אמו מהני בי׳ שחיטה כי היכי דמהני בי׳ שחיטת אמו ע״כ. כפי מה שכתבנו לעיל בדעת התוס׳, דגם לר״י בעינן אוירא כדי שיחול איסור חלב, ודלא כלב ארי׳ ז״ל, גם לריו״ח בעינן לפרש צד האבעי׳ דלעיל, דמהני שחיטה בהושיט ידו כמו לר״ל, ודלא כמשמע מפשטות לשון התוס׳, דהאי צד האבעי׳ לר״י מובן מאליו, אלא כיון דלר״י הי׳ צריכין לפרש צד האבעי׳ דלא מהני שחיטה בפנים, לכן לא כפלו כאן לאמר דבין לריו״ח ובין לר״ל קמבעי׳ דתהני שחיטה במעי אם כמו שמהני לי׳ שחיטת אמו. אלא דגוף דברי התוס׳ תמוהין, דאדרבה מה דמהני שחיטת האם היא הנותנת דלא תהני שחיטת עצמו, דניהו דד׳ סימנים אכשר בה רחמנא, אבל לא בב״א, ואיך כתבו דמשום דמהני שחיטת האם יש לאמר דמהני נמי שחיטת עצמו. ואני כתבתי לעיל במתניתן דבאמת מהאי טעמא השמיט הרמב״ם ז״ל האי אבעי׳, דבמעי אמו פשיטא דלא מהני שחיטה לשום מ״ד ודו״ק היטב.