אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף עה. › פירוש ג

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף עה. · פירוש ג

פירוש ב

תוס׳ בד״ה לדברי המתיר באמצע הדבור כתבו, ואפילו לרבא דאמר ד׳ סימנים אכשר בה רחמנא איכא למבעי׳ לעיל, דלמא שאני התם דלא יצא לאויר העולם ואסור אפילו לר״מ, וה״נ בין לר״י ובין לר״ל דפליגו בתלש חלב מב״ט חי, מתוקמא הא אבעי׳ לעיל וכו׳ ע״כ. הלב ארי׳ ז״ל נתקשה, הא יציאת חלב לאויר העולם דאין בזה לידה מה הוא לעשותו חלב, ולכן מפרש דכונת התוס׳ דמשום דכל זמן שלא יצא החלב לאויר העולם, יש לו היתר בשחיטה מגזה״כ דכל בבהמה תאכלו, ובזה רצה להשוות שיטת הרא״ש עם שיטת התוס׳, והם דברי הרא״ש שנתקשתי בם לעיל במתניתן עיי״ש. ובמחכ״ת על חנם טרח, דאם נאמר דלעולם חדשים לחוד משווי׳ לי׳ לשור להיות חלבו אסור, למה כתבו התוס׳ דשפיר מבעי׳ לעיל דלא תהני שחיטה בהושיט ידו משום חסרון אוירא, הלא אוירא אינו מועיל רק דלא הוקבע איסור חלב, משום דיש היתר ע״י שחיטה, אבל אי נחרה שפיר נאסר החלב, משום דאיכא חדשים והם לחוד גרמו, אפילו בנמצא מת אח״כ ולא הוה אוירא כלל מחיים, וכמש״כ לעיל במתניתן. וכן לא מתפרש מה שכתבו התוס׳, דהאי אבעי׳ דלעיל מיתוקמא שפיר בין לר״י ובין לר״ל דפליגי בתלש וכו׳, דלר״י דאמר חדשים גרמו היינו לחלב שנתלש ויצא לאויר העולם, וזה ליתא כמש״כ, אלא ודאי דלדעת התוס׳ ליכא בחדשים לחוד איסור חלב כלל, עד שיצא לאויר העולם בעוד הולד בחיים, ולכן בנמצא הולד מת אפילו לא שחט אמו אלא נחרה, החלב של הולד אין בו כרת דחלב, וכאשר הוכחתי כן מגמר׳, ודברי הרא״ש עדין בלתי מובנים. אבל מה שנתקשה הלב ארי׳ ז״ל על הסברא דכיון דאין כאן לידה, והוה האי חלב כבשר הפורש מן הבהמה ולא כפורש מן הולד, מאי מהני האי תלישה ויציאה להקרא חלב, דא ודאי צריכא עיונא רבא כאשר נתפלאתי גם אני בזה כמבואר למעלה.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה