אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף עד. › פירוש ד

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף עד. · פירוש ד

פירוש ג

עוד שם משנה השוחט את הבהמה ומצא וכו׳, מצא בן ט׳ חי וכו׳, ר׳ שמעון שזורי אומר אפילו בן ה׳ שנים וחורש בשדה. בפיהמ״ש לרמב״ם ז״ל זה לשונו: זה בן ט׳ חי שמותר לאכול בלא שחיטה, אין חלבו ודמו מותר אצל החכמים, ודע שאין צריך בדיקה, ר״ל שאין טרפות מפסידתו, לפי שהוא אצלנו כשחוט אע״פ שהוא חי, והלכה כחכמים על מנת שלא יהלך על הארץ וכו׳ עכ״ל. הנה הרמב״ם ז״ל מדבר מטרפות מבטן שנמצא בהאי בן ט׳ חי, דלא נפסד בכך אע״פ שחלבו וגידו אסורין לדעת הרמב״ם כמו שהקדים, הרי דגם אחר השחיטה מהני אוירא להיות חלבו וגידו נאסר וא״כ נימא דה״ה טרפות הנמצא בו מזיק בי׳, ע״י שיצא לאויר העולם, וע״ז קאמר דליתא, דשאני טרפות דאינו נוהג אלא בדבר שיש במינו שחיטה, וכמו שאמרו בזבחים פ״ט ע״ב בעוף טמא אין בו טרפות, משום דאין במינו שחיטה, וכן בן ט׳ חי הנמצא בבהמה שחוטה מקרי אין במינו שחיטה כמבואר לעיל במשנה וממילא דאין טרפות פוסלת בו. וסברא אלימתא הוא דלא תהא טרפות חמורה מנבלות, דאם מת במעי אמו ניתר ומכ״ש אם רק נוטה למות - דהיינו טרפות - דלא נאסר, מה תאמר דע״י אוירא דיצא חי חל הטרפות, הרי אין זה חי, כיון דהיה כשחוט, וכן השחוט אין טרפות נהוגה בו, דהוה אין במינו שחיטה, כך כונת הרמב״ם ז״ל במה דכתב דהרי הוא אצלנו כשחוט, ומזה ג״כ ראי׳ למה שכתבנו לעיל דלית לן הא דבעי׳ ר׳ הושעי׳ בהושיט ידו למעי בהמה ושחט בן ט׳ חי, דאם נאמר דבן ט׳ יש לו שחיטה במעי אמו בלא אוירא, א״כ יש במינו שחיטה מקרי, ושפיר היה נטרף במעי אמו גם בלא אוירא, דזה הכלל כל שיש לו שחיטה טרפות פוסל בו, וה״ה וכ״ש דנבלות פוסלת בו ואיך בבן ט׳ מת לכ״ע מותר, הא קודם שמת היה בו דין שחיטה לעצמו, וא״כ נוהג בו גם נבלות והבן כי זה ברור לפענ״ד.

והנה ה״ה סוף פ״ה ממ״א וכן הב״י ז״ל סימן י״ג אחריו במחכ״ת לא דקדקו יפה בדברי הפיה״מ אלו, וכתבו משמי׳ דרמב״ם כאן דבהפריס ע״ג קרקע אע״ג דטעון שחיטה משום מראית העין, אבל טרפות אין פוסל בו, והוא שטת התוס׳ לקמן דף ע״ה ע״ב ד״ה דנפל דובא עלי׳, וכן כתבו יתר הראשונים אבל הרמב״ם ז״ל בפיה״מ כאן לא דבר מזה כלל, כאשר מבואר לכל רואה דלא דבר מהפריס ע״ג קרקע דטעון שחיטה מדרבנן שנטרף אחר יציאתו, אלא מבן ט׳ חי שניתר בשחיטת אמו, והיינו בלא הפריס ע״ג קרקע וזה לא טעון שחיטה כלל, וע״ז כתב דאם נמצא בו טרפה - היינו מבטן - אשר דבר זה לדעת התוס׳ לא צריך כלל להשמיענו כיון דהם סברו דגם חלבו וגידו מותרין, אבל לרמב״ם דס״ל חלבו וגידו אסור צריכא רבה למימר דטרפות לא שייך גבי׳, וטעמא דמלתא הוא כמו שבארנו ותימא על גאוני עולם מפרשי הרמב״ם, שלא דקדקו יפה בדבריו ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה