דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף נד: · פירוש ב
ע״ש גמר׳ א״ל שב בני שב, אין בעלי אומנויות רשאין לעמוד מפני ת״ח, בין לפרש״י ובין לפי׳ התוס׳ לשון הש״ס דחוק אבל יותר מחוור פי׳ הר״ן ז״ל שכ׳ העוסקין במלאכת עצמן אינם רשאין לעמוד, דאם מקצתן עומדים ומקצתן אינם עומדים איכא זילותא לת״ח, ואני אוסיף על דבריו, ואם אפילו כולם יעמדו מתוך שאחד עומד הרי הוא מכריח את חבריו לעשות כמוהו נגד רצונם, מה שאינם היו מחויבים לעשות, והוא כפייה חברותי (געזעללשאפֿטליכערצוואנג) שאינו מן הדין, ומזה יש ללמוד לכיוצא בזה, אבל הרמב״ם ובעלי שו״ע, לא פסקו כדעת הר״ן דו״ק ותשכח.
ודע דגוף האי עובדא, לא ידענא מה בעי הכא ומקומה הי׳ בקידושין ששם מדבר מענין קימה והידור, ואי משום דרצה לספר דבר נפחא ביקש להמציא דינרא קורדנאי לשער בו טריפתא, הוא גופא אין לנו בו צורך, דהש״ס אינו מביא סיפור מעשיות בעלמא, אם לא שיש ללמוד מהם דבר מה, איזה הלכה או מדה טובה, אבל נתיישב לי במה שכ׳ ק״ז ז״ל בחידושיו, דגם בר נפחא הי׳ עוסק במצוה, במה דמחזיר אחר האי מטבע כדי לשער בי׳ טריפתא, ומ״מ א״ל שב בני שב, עיי״ש ודו״ק.