דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף נג. · פירוש ה
תוס׳ ד״ה רוב אריות דורסים, וא״ת אפילו את״ל דצפורן זה מחמת חיכוך אתא, מ״מ אפילו בשאר שוורים שאין בהם צפורן, היה לנו לחוש כיון דרוב אריות שבין השוורים דורסים, ובסמוך נמי דקאמר אביי וכו׳ עכ״ל, כוונתם דודאי הכא מיירי באיהו שתק ואינהו מקרקרין, באופן דבלא צפורן חיישינן דאי שניהם שותקים או צועקים דבעלמא ל״ח, משום דאמרינן שלמא שוי׳ דקמבעתי אהדדי, איך קאמר כאן רוב אריות דורסין, הא בכהג״וו רוב אינם דורסין, אבל כבר כתבנו לעיל דלרמב״ם כל שלא ניכר בשור על עורו שום רושם דריסה באמת אינו חושש אלא אפילו בניכר פליגו רב ושמואל, דמאן דלא חייש תלינן דבכותל נתחכך ונעשה האי רושם, משום דלעומת רוב אריות דורסים, איכא רוב הדורסים אינם מניחים הנדרס מידם, עד שיראו נקמתם בפניהם. ועיין עוד לפנינו מה שאכתוב בזה ודו״ק.