דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף נא. · פירוש ב
ע״ש א״ל ר״ס לאביי, חזי מר האי צורבא מרבנן דאתא ממערבא ואמר ר׳ אוירא שמני וכו׳, עיין בפסחים פ״ו ע״ב דאין דרך לקרוא לעצמו בשם רבי ורב, ואולי כדי לחזק שמועתו אמר כן, והא דלא רצה לילך לקראת אביי, וגם לא נחות מאיגרא לארעא לכבוד אביי מרא דאתרא, ולבסוף נתודע דהעלה בידו חספא, י״ל דהוא באמת לחדודי דהני רבנים שבבבל אמר בשם רבי דטרף מחט שנמצאת בביה״כ מצד אחד, דבר שהוא נגד המשנה דקתני שניקבה לחוץ וגם נגד הברייתא ונגד הסברא, דמ״ש ביה״כ מכל שאר אברים דבעינן מעל״ע או לחללן, ורצה בזה לנסותם, אי מסברא דנפשם יבינו דמסתמא ראה רבי קורט דם מבחוץ, וממילא דאין כאן חידוש כלל, וכיון דלא השיגו את זאת, דרך עונש הי׳ מטריחן לשמוע מפיו מה שהי׳ ראוי לידע מדעת עצמן, וכעין זה מצינן בפסחים ס״ו ע״א, דהלל הענותן הי׳ מקנטרן לבני בתירא בדברים, על שלא ידעו מסברת עצמן דפסח דוחה שבת, עיי״ש ודו״ק.