אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף מ: › פירוש ב

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף מ: · פירוש ב

פירוש א

ע״ש גמר׳ ואר״פ אי לאו דאומר ר״ה בהמת חבירו, לא הוה חטאת תיובתי׳ מ״ט דידי׳ מצי אוסר דחברי׳ לא מצי אוסר, ופרש״י והאי חטאת דכהנים הוא עכ״ל, והוא לכאור׳ תמוה דהרי כהנים משלחן גבוה קזכו, אבל קודם שחיטה וזריקה אין לכהנים שום קנין בו, ויותר הוול״ל דשל גבוה הוא דהא קדשים הוה, ואולי כוונת רש״י כמש״כ בלישנא אחרינא, דשאר זבחים שיש לבעלים חלק בו שפיר מצי אוסר, אבל חטאת דכולה לכהנים אלא שהבעלים שוחטין אותה וכו׳, מזה משמע דלרש״י לאו משום דאתי׳ כריוה״ג דק״ק ממון בעלים כמש״כ התוס׳, אלא דכל שהבשר לבסוף נאכל לבעלים, מקרי בעלים כדי לאסרה בשחיטת ע״ז, כיון דנמסר להם לשחיטה, ולא דמי לנעבד ומוקצה דלא מצי אסרו לרבנן דריוסה״ג, משום דלזה לא נמסר להם, אבל לשחיטה נמסר להם, ולכן קאמר רש״י שפיר בחטאת דלכהנים הוא, ור״ל דנאכל לכהנים לכן לא מהני מה שנמסר לבעלים לשחיטה, ולא יוכלו לאסרה במחשבת ע״ז שלהם, אבל קשה ממפגל דמצי הכהן אוסר את הקרבן שאינו שלו, וה״ה בעולה דאין לא לכהן ולא לבעלים שום חלק בו, הרי דבמעשה אדם אוסר גם דבר שאינו שלו וכן ראיתי שהקשה כן היריעות שלמה, וע״כ משום דנמסר בידו לשחיטה, חשוב לגבי האי מעשה כבעלים עליו, דבידו לקלקלו ולהפסידו וה״ה לאסרו וה״ה אם נמסר בהמת חולין ליד השוחט, דמצי אוסר כמו הבעלים עצמם, ולפ״ז הי׳ מקום לחלק, בין שוחט חטאת בהמה לבין חטאת העוף לע״ז, דבעוף שהוא במליקה ודוקא בימין של כהן, לא מצי הבעלים לאסרו לע״ז, אבל בחטאת בהמה שלו דשחיטה שלה בבעלים, מצי אסרה, אבל הסוגי׳ דהכא לא ס״ל כן וצ״ע ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה