אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף לג. › פירוש ד

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף לג. · פירוש ד

פירוש ג

ע״ש גמר׳ תני׳ דלא כראב״י, הרוצה לאכול מבהמה קודם שתצא נפשה וכו׳ ואחד ישראל ואחד נכרי מותרין בו, הנה הרמב״ם לא פסק כראב״י, אבל גם לא כי האי ברייתא, דבפ״ט מהלכ׳ מלכים הי״ג כתב, האבר ובשר הפורשין מן המפרכסת, אע״פ ששחט בה ישראל שני סימנים, ה״ז אסור לב״נ משום אבמה״ח עכ״ל, הרי דלית לי׳ מי איכא מידי, ומ״מ לא הביא הא דראב״י, דאין מזמנין לנכרי על ב״מ, אולם זאת ודאי לק״מ, דחוץ ממה שתמהתי לעיל על האי דינא, הלא ביארנו דר״י לית לי׳ להא דר״ל דכמדמב״ד, לא בריאה וגם לא בקנה עצמו, וא״כ אין כאן משום אבמה״ח, אבל הא דדחה האי ברייתא מהלכה ודאי קשה טובא, דהרי סברת מי איכא מידי מקובלת להלכה, בסנהדרין נ״ט ע״א עיי״ש, והנלפע״ד לפי מה שבארתי בפתיחה, דהא דמפרכסת שרי היינו כמו יפ״ת תואר במלחמה שלא דיברה תורה אלא כנגד יצה״ר, למי שהוא להוט לאכול בשר, ולא מצי עומד על נפשו להמתין עד שתצא נפשה, ולעשותה גיסטרא היינו הך, דושחט ממעט גיסטרא, עיין מש״כ בריש פרקן, א״כ בנכרי דמצי שפיר לעשות גיסטרא למה נתיר לו לאכול ממפרכסת, וזאת ג״כ כוונת ר״פ דבעי למימר לי׳ לראב״י, והא מי איכא מידי, ולא אמר לי׳ משום דטעמא קאמר, ואע״ג דברייתא מ״מ קתני דאחד נכרי ואחד ישראל מותרין בו, אולי ר״ל דאין הב״נ נהרג עליו אבל איסורא עכ״פ איכא, מכח האי סברא הנ״ל, והרי תראה דהרמב״ם נשמר ולא כתב דחייב משום אבמה״ח, כמו שכתב שם בשאר ההלכות אלא דאסור משום אבמה״ח, ומהר״ם שי״ף ז״ל כאן הרגיש בזה וכתב ג״כ דרק אסור קאמר הרמב״ם ולא חייב.

ועוד נלפע״ד לומר, דמאחר שכפי שביארנו לעיל ובפתיחה האי ברייתא כר״ע אתי׳ דלרי״ש לא אישתרי מפרכסת כלל, עיי״ש א״כ לגבי ב״נ דלא נאמר ארל״ה, לא שייך קביעת הלכתא כר״ע ודלא כרי״ש. וממילא נשאר הדבר בפסק, אי שרי לי׳ מכח מי איכא מידי, ואסור לו מספק אבל אין חייב עליו, ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה