אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף כז. › פירוש ז

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף כז. · פירוש ז

פירוש ו

ד״ה ותו וכו׳, ונראה כגרסת הספרים ולטעמיך, ור״כ קאמר לה שחיטה מן הצואר נמי גמ׳ ולא מאזנו ולא מחטמו, אבל אכתי לא ידעינן מהיכן מתחיל וכו׳ עכ״ל ועיין בת״ח שהרבה להקשות על פירושם, ואני אוסיף עוד בתימא, דלפי פירושם הקרא אתא לפרש ההלכה, דהלכה מסרה לנו מקום השחיטה שהוא מן הצואר, והקרא אתא לפרש דמתחיל מן הגרון ולא מן העורף כמליקה, ואין לך כיוצא בזה בכל תושבע״פ, דהכתב אתא לפרש את הנמסר על פה, הא חדא, שנית קשה, דלפ״ז אם מתחיל מן הגרון מצי לעשות גיסטרא, ואיך קאמר דלא לשווי׳ גיסטרא, ולא עוד אלא דילמא דוקא גיסטרא בעינן, דמה שכתבו תוס׳ בקושיתם על פרש״י, דמהיכי תיתי ניבעי גיסטרא, ליתא דשפיר יש להצריך גיסטרא, דשחיטה דומי׳ דעריפה בעינן, אלא דעריפה מן העורף ובדרסה, ושחיטה מן הגרון ובמשיכה, אבל לענין גיסטרא נימא דשניהם שווין, ועיין לעיל דף כ׳ ע״א דכל מה דאפשר לדמות עריפה לשחיטה טפי עדיף, וא״כ ה״ה להיפך אלא ודאי כיון דכתיב ושחט ובעינן ומשך ולא ודרס, ע״כ מה״ט הוא כדי שלא יעשה גיסטרא, וכאשר מסביר זאת רש״י ז״ל במתק לשונו, דמי שמושך הסכין משכו לדעתו ופוסק כשירצה, אבל הדורס בכח אינו יכול לצמצם שלא יתיז הראש ועושה גיסטרא׳ וניהו דאנן לא פסלינן גיסטרא אחר ששחט בהלכה והבאה כהוגן, כבר כתבתי לעיל, דהוא דוקא לר״ע שנתחדש ההלכה, דאחר השחיטה מותרת מיד, ולכן דוקא התיז את הראש בדרסה שהוא בפ״א פסול, אבל ע״י הולכה והבאה, דאינו בב״א, כיון דאישתרי עם גמר חתיכת הסימנים תו לא מיפסל, אבל לרי״ש דיליף שחיטת חולין מן ושחט, דבקדשים באמת איכא פסול בגיסטרא, אפילו ע״י הולכה והבאה ה״ה בחולין כן, וכמש״כ למעלה, ודברי התוס׳ צע״ג ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה