דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף כה: · פירוש ב
תוס׳ ד״ה ופוסל את המקוה, היינו מקוה חסר, אבל שלם אינו נפסל בשום ענין וכו׳, הנה הלשון פוסל את המקוה לא משמע כן, אלא דהמעיין בב״ב שם בהגהות אשרי, יראה דג׳ לוגין מים שאובים בתחלה, קודם שהי׳ במקוה רוב כשרים, פוסלין את המקוה מה״ת, למ״ד כולו שאוב פסול דאורייתא הוא, (ודבר זה נעלם מעיני הגאון בעל ד״ח ז״ל בהלכ׳ מקוואות שלו), ומעתה לשון המשנה מדוקדק, דפוסל את המקוה שלמה שנמשך לבור אח״כ, והוא פסול דאורייתא, וממילא ליתא גם מה שכ׳ התוס׳ לקמן דבפסול דרבנן מיירי הכא, ודו״ק.