דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף כה: · פירוש א
ע״ב תוס׳ ד״ה מכלל דכלי עצם מקבלי טומאה, מדאורייתא קבעי לאתוי׳ וכו׳, עיין במהר״ם ז״ל שנתקשה, דמנ״ל דר״נ דקאמר, כלי עצם ככלי מתכות דמי, דמדאורייתא קאמר, דילמא מדרבנן, וכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקנו, וכיון דהני דמיה יקרים כמו מתכות, גולמא שלהן נמי מקבלין טומאה, ולפע״ד נראה ליישב, דהנה הא דתנן שם במתני׳ דכלים, דכלי עצם פשוטיה טהורים, ומקבליהן טמאים, אי מדאורייתא קאמר לא קשי׳ לן למה לענין גולמא יש להן דין מתכות, ולענין פשוטיהן יש להם דין כלי עץ, דהאי תלו, אי איתקש לשק, והאי תלו אי דמיה יקרין, אבל אי כל הטומאה בכלי עצם מדרבנן, כיון דלענין גולמא דינם כמתכות, משום דדמיה יקרין, למה לענין פשוטיהן עשאום ככלי עץ, ולא השוו אותם לכל מילי לכלי מתכות, אלא ודאי דטומאה שלהן דאורייתא, ודו״ק.