אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף ח. › פירוש ו

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף ח. · פירוש ו

פירוש ה

בא״ד ותימא דמשמע הכא דבעי ליבון וכן משמע בתוספתא וכו׳ ותימא דבפ׳ כל שעה וכו׳ עכ״ל יל״ד דבקושי׳ הראשונה דתסגי בנעיצה לא הקדימו האי דמשמע הכא דבעי ליבון וכו׳ ולמה הוצרכו כאן להקדמה אבל ניחא ולשונם מדוקדק היטב - דהנה הרשב״א ז״ל מתרץ קושי׳ התוס׳ דכאן לא נחות הש״ס בדיני הגעלה ובלאו דוקא נקט התיקון היותר מעולה דהיינו ליבון עיי״ש והנה תירוץ זה ודאי לא שייך אלא על קושי׳ דסגי בהגעלה אבל לא על הקושי׳ דדי בנעיצה בקרקע דבשלמא ליבון והגעלה דשניהם באים להוציא הבלועה שמתוך הכלי מצינן למימר דלא דקדוק ביניהם ונקט ליבון היותר טוב להוציא הבלועה אבל אי סגי בנעיצה בקרקע שאין זה הגעלה כלל אלא להסיר כל הנדבק על הסכין א״א לומר דבמקום נעיצה נקט ליבון, כיון דלא צריך כאן שום הגעלה מן בלועה ולכן הקושי׳ הראשונה דסגי בנעיצה הקשו בלא האי הקדמה דמשמע דליבון דוקא אבל בקושי׳ שניה דסגי בהגעלה כדי לשלול תירוץ הרשב״א כתבו דמשמע הכא דהאי ליבון דוקא הוא ומשום דמשמע להו שקאי לתקן התירוץ בחדשה ואז אין לומר דלאו דוקא קאמר כמובן והוסיף עוד דכן משמע נמי מתוספתא ושם בדיני הגעלה קעסק ומטעם זה הרשב״א באמת מדחה האי תוספתא מהלכה עיי״ש.

ובזה מיושב גם קושי׳ המהרש״א שהוקשה למה הביא התוס׳ ממרחק לחמם מפסחים ולא הביאו מהא דמבואר לקמן דאפילו בסכין טרפה סגי בחמין, דמהא דלקמן לא הי׳ קשה אלא על המימרא שלנו אבל לא מן התוספתא משום דהתוספתא מיירי בסכינים שהשתמשו נכרים כל השנה לכל צרכיהם ובעי דוקא ליבון ועל דהכא נוכל לתרץ כתירוץ הרשב״א דלאו דוקא ליבון דה״ה הגעלה אבל מהא דפסחים קשה גם על התוספתא ולא הועלנו בתירוץ הרשב״א דהרי בפסחים נמי מיירי בסכינים שנשתמשו בהם כל השנה עד שהוכרחו לחלק בין הא דפסחים להא דתוספתא, וזה ברור בפירוש דברי התוס׳ ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה