דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף ח. · פירוש ה
תוס׳ ד״ה שליבנה באור הא דתנן בסוף ע״ז וכו׳ דבנעצה בקרקע סגי וכו׳ טכ״ל. הא דלא העמידו קושיתם על מה דמתרץ בחדשה דעל מה שמתרץ שליבנה באור לכאור׳ אין להקשות דהרי קאי להעמיד תירוצו בחדשה ממש היינו שליבנה כאור וכמו שהבאתי למטה בשם הלב אריה ז״ל דאם בחדש ממש מוקי כמו דאמר דפסח בי׳ גווזא לא קשה מהא דע״ז דסגי בנעיצה דהרי רוצה לאוקמי׳ יותר בסכין דמותר להשתמש בו בלא תיקון כלל אבל על הא דמפרש דהאי חדשה היינו שליבנה באור שפיר קמקשו דכיון דע״י תיקון מיירי למה לי ליבון הרי סגי׳ בנעיצה.
והנה הא דהקשו דסגי בנעיצה כפי המבואר מתירוצם קאי למ״ד דביה״ש צונן וא״כ קשה דהרי אז בהדחה בעלמא סגי וגם נעיצה לא בעי וכדלקמן והלכתא בצונן וע״ז הי׳ להם לתרץ דהש״ס רצה לתרץ אפילו למ״ד ביה״ש רותח. אבל ניחא דכאשר נכתב אח״כ האי תירוץ שליבנה באור יש לו מעלה נגד התירוץ דפסק בי׳ גווזא דמצי מיירי בכל סכין שיהי׳ והתוס׳ כתבו לקמן ד״ה והלכתא דהא דסגי בהדחה הוא רק בשחט בה באקראי ולר״ת בסכין שנחתך בה צונן דוקא, וא״כ הכא דרצה לאוקמי בכל סכין שיהי׳ צריך דוקא נעיצה.