אור ברסלב
דור רביעי על חולין דף ד: › פירוש ב

דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר

דף ד: · פירוש ב

פירוש א

תוס׳ ד״ה מותר מיד, וכו׳ א״נ כפי׳ ר״ת דבבצק מיירי וכו׳ והשתא אתא שפיר וכו׳ ומותר מיד דקאמר היינו כשיעור לישה עיין במהרש״א ובפי׳ דבריו בראש יוסף דדוקא מיד קאמר דמותר דהיינו כל זמן שנמצא בצק בידו אבל לאחר שנמצא פת בידו אסור משום פת עכו״ם דודאי לא החליף פת בבצק להנצל מאיסור פת עכו״ם דמיטרח לא טרח ולחלות שהי׳ לו בצק והחליף בבצק ואפהו זה לא אמרינן דכל מה שנמצא בידו עתה תלינן דכך הי׳ לו והחליף עיי״ש ואני בער ולא אדע דאם לא ידעינן שנשאר לו חמץ או שנתחמץ לו עיסה בפסח מהיכי תיתי ניחוש בפרט אי הברייתא כר״ש אתי׳ דחמץ שעעה״פ אינו אלא קנסא דרבנן בעלמא ולא עוד אלא אפילו אי אתי׳ כר״י דאיכא חשש דאורייתא מ״מ איך קאמר דדוקא מיד מותר אבל כשיש לו פת אסור אפילו אחר לישה ואפי׳ דהא לגבי איסור פת עכו״ם פשיטא דספקא מותר ואמרינן דשמא לא נשאר לו חמץ ולש ואפה אחה״פ כדרך כל הארץ, אבל הא לא קשי׳ דאם נאמר דלא ידעינן אם נשאר לו חמץ איך מביא סייעתא לרבא לפי מה דקאמר בגמ׳ ודאי מחליפין אין הפירוש דודאי מצאו להחליף אלא דודאי מחזירין להחליף אבל הא ודאי לא ברירא לן דודאי מצאו מאן דמחליף להו, אלא דסגי בהא דודאי מחזירין להחליף כיון דאיכא ס״ס שמא לא נשאר להם חמץ ואם נשאר הלא מחזירין להחליף ושמא מצאו מי שהחליף להם אבל כאן בשוחט דאיכא חזקת איסור ודאי מה מהני מה שהחזיר לשחוט כהוגן דשמא לא עלתה בידו, אבל קושי׳ זו ליתא דודאי סגי כאן במה שמהדר לשחוט יפה דאז איכא חזקה אלימתא דאין קלקול יוצא מתח״י מומחה בר דעת ושפיר סמכינן דשחט שפיר ולענין בדיקת סכין באמת מה״ט לא מהני מה שמחזיר אחר סכין יפה דלמא לא עלתה בידו כמש״כ למעלה.

אבל התוס׳ שהקשו דהוה פת עכו״ם ע״כ לא סברו דלא ידעינן אם נשאר להם חמץ דאז באמת לא הי׳ מקשין מידי דלגבי איסור פת עכו״ם תלינן להקל דלא נשאר להם ואפו בעצמם אבל הם סברו דמיירי בדידעינן שנשאר להם חמץ או עיסה בודאי והא דתלינן בהחלפה סברו דרוב פעמים מצי מחליף ורובא וחזקה רובא עדיף אפילו מדרבנן להאי מ״ד ולכן קאמרו דע״כ מיירי הכא דאנו רוצים ליקח מה שידעינן שנשאר להם וא״כ בבצק שפיר לוקחין אבל אם נמצא בידם פת ואנו יודעין שנשאר להם פת אין ליקח משום פת עכו״ם, ויש להם קצת ראי׳ דברייתא מיירי שידעינן שנשאר להם חמץ ממה דפריך הש״ס ממאי דר״י היא דלמא ר״ש היא ואי דלא ידעינן שיש להם חמץ שעעה״פ איך מצי אתי׳ כר״ש דהא אז בלא טעמא דמחליפין שרי דשמא לא נשאר להם חמץ והוה ספק דרבנן לקולא אלא דמ״מ ראי׳ גמורה ליכא די״ל דהכי קאמר דלמא ר״ש היא ומיירי בידיעינן שנשאר להם חמץ אבל אי ר״י היא אז מיירי בלא ידעינן ודו״ק.

תוכן העניינים

דור רביעי על חולין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה