דור רביעי על חולין· רבי משה שמואל גלזנר
דף ד. · פירוש ג
ע״ש תני׳ דמסייע לך חמצן של עוברי עצירה מותר מיד מפני שהן מחליפין, פירש״י שאין מבערין מפני הפסדן, והקשה בת״ח ובר״י דאיזה סייעתא איכא לרבא דהא החשוד על ב״י הקל לא חשוד על אכילת חמץ שעעה״פ החמור עיי״ש וצריכין אנו להוסיף לבאר הקושי׳ דניהו דחשודים נמי ליהנות מחמץ כי ע״כ לתכלית זה אינם מבערין החמץ כדי ליהנות ממנו אחר הפסח אבל עדיין אאכילה דחמור מהנאה לא חשידי וה״ה להכשיל אותנו באכילת איסור, וניהו דלפי מה שכתב הראש יוסף לקמן בד״ה עוד אבאר לך דהא דלמחליף אסורין לו החליפין הוא דוקא במחליף עם נכרי אבל במחליף עם ישראל לא דהמעות שקיבל מישראל גזל או מתנה הוה עיי״ש, וא״כ לכאו׳ יש לומר דמה לי מחליף עם נכרי או ישראל דבכוב״כ עבר רק אחדא איסורא דבמחליף עם הנכרי עבר אדאורייתא בהחלפה עצמה דנהנה בשעת המקח בקנין החליפין ובהחליף עם ישראל ניהו דעבר אלפני עור להכשילו אבל לעומת זאת לא נהנה מאיסורא. אבל זה אינו חדא דאם יודע כל זאת אז יודע דעבר אאיסור גזל וגם אלפני עור ועוד דלהכשיל אחרים באכילת איסורו חמור כמו אכילת עצמו, ולכן שפיר נתקשו.
אבל לפי מה שכתבנו בדבור הקודם לק״מ דהא דאמרי מפני שהן מחליפין אין הכוונה דודאי מוצאים להחליף אלא שמשתדלים ומחזרין להחליף אם אפשר, והנה מה שאין מבערין מפני הפסדן היינו אפילו אם יכולים למכור חמצן לנכרי בזול ג״כ אינם מבערין ומצניעים החמץ לאחה״פ להחליף אם אפשר אבל אם לא ימצאו מי שמחליף עמם בלי הפסד אוכלים אותו בעצמן דמפני הפסדן יעברו גם על אכילת חמץ שעעה״פ דאל״כ למה לא ימכרו אותו קודם הפסח בזול ומלשון הברייתא מוכח דמיירי בעוברי עבירה כאלו דאל״כ ל״ל טעמא דמפני שמחליפין דהא אפילו לא ימצאו מי שיחליף עמם שוה בשוה יקחו ביוקר פת מנכרי וימכרו את שלהם בזול כאשר יוכלו כיון דלא חשידו על אכילת חמץ בשום אופן וכיון שאמר מפני שהן מחליפין הרי מבואר דדוקא כשמחליפין אינם אוכלין אבל אם לא ימצאו להחליף יאכלו בעצמם וכן יתנו לאחרים וזה ברור בס״ד.